זה יהיה הביטוי המזוקק ביותר לניצחון בבחירות של מחנה תומכי נתניהו - שינויים מהותיים במערכת המשפט. האם זה ריסון או ריסוק מערכת המשפט? מה הם מבקשים לעשות? האם זו סופה של הדמוקרטיה? או יצירת מערכת איזונים טובה יותר בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת והשופטת? מי מבין הרשויות הללו איבד איזון?
מערכת המשפט על הכוונת | האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
היום (חמישי) בהסכת "עוד יום", יואב קרקובסקי יצלול לעומקה של המחלוקת המרכזית שמלהיטה את הוויכוח הפוליטי בישראל כבר לא מעט שנים - מעמדה של מערכת המשפט והניסיון לשלוט בה. לשם כך הוא ישוחח עם פרשנית כאן חדשות תמר אלמוג ועם ח"כ לשעבר מטעם הליכוד אוריאל לין, שהוביל בזמנו את חקיקת חוקי היסוד שהיוו תשתית למהפכה החוקתית של השופט ברק.
מי שהסתובב בשטח במערכת הבחירות זו הפנימית בליכוד ואחר כך בכינוסי הבחירות של גוש הימין - שמע הרבה מאוד על הצורך, לחוקק פסקת התגברות שתמנע מבית המשפט העליון לנהל את המדינה, לשנות את שיטת בחירת השופטים, לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, לשנות את אופן מינויים של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, כי מה צריך יועץ משפטי אם אני לא שולט בו?
משום מה, דווקא בימים שאחרי הבחירות, אפשר לזהות איזושהי התקררות. הרפורמיסטים הקיצוניים ביותר בנושא מערכת המשפט קצת החלישו את את עוצמת האיומים. ובצלאל סמוטריץ לא תובע את תיק המשפטים, הוא דווקא מעדיף לכוון גבוה יותר - לביטחון. ויריב לוין גם הוא לא נלהב לפתע לכבוש את הלשכה בצאלח א-דין. מה קרה? יכול להיות שהם מזהים שנתניהו פחות נלהב להפיכה או מהפכה במערכת המשפט? וכשברקע, כל הזמן, משפט נתניהו עצמו. איך כל זה עשוי להשפיע על ההליך המשפטי של ראש הממשלה המיועד?
