הרולד סטרסן התמודד לנשיאות ארה״ב עשר פעמים. הוא הפסיד בכולן. לא תמהוני – הוא היה מושל מדינת מינסוטה, ולרגע קצר, בסוף שנות ה-40, אכן נחשב למועמד מוביל של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. אבל אז הפסיד לתומס דיואי, שהפסיד בבחירות הכלליות להארי טרומן. סטרסן המשיך לרוץ, אבל מאמצע שנות החמישים ועד שחדל, ב-1992, לא התקרב למועמדות המפלגה. ומשום כך, גם לא לנשיאות.
דונלד טראמפ הודיע הלילה (רביעי), כצפוי, שיתמודד פעם שלישית לנשיאות. זה לא דומה כמובן. הוא כבר היה נשיא, וכבר היה מועמד מטעם המפלגה. לא דומה – אבל שווה אזכור משום שהזמנים השתנו. בעשורים האחרונים מקובל שמועמדים מפסידים לנשיאות לא נבחרים פעם נוספת למועמדי מפלגתם. פעם היה מקובל, היום כבר לא. תדמית הלוזר לא מאפשרת מרוצים כאלה. לכן, אל גור הפסיד באלפיים, ולמרות שהקרב היה צמוד מאוד, לא התמודד שוב ב-2004. ומיט רומני זכה במועמדות ב-2012, והפסיד בפער לא גדול, אבל לא היה מועמד ב-2016. והילרי קלינטון קיבלה הזדמנות ב-2016, וזזה הצידה לטובת ג׳ו ביידן ב-2020.
טראמפ הפסיד בבחירות הקודמות. למעשה, מארבע מערכות בחירות שהשתתף בהן אפשר לומר שהפסיד בשלוש: בחירות האמצע של 2018, בחירות 2020, ובחירות האמצע של 2022, בשבוע שעבר. רוב המועמדים האחרים היו זזים הצידה בנסיבות כאלה, ומאפשרים מרוץ של מועמדת או מועמד חדשים. אבל טראמפ – את זה כבר למדנו – אינו ככל המועמדים. הוא אינו פוליטיקאי שפועל על פי הדפוסים המקובלים. זה יתרונו, זה חסרונו. הודעתו המוקדמת על התמודדות באה בעיתוי לא נוח לאף אחד, מלבדו כמובן. המפלגה זה עתה ספגה מכה בבחירות. יריבים פוטנציאליים כבר מתחממים על הקווים. הבחירות עוד רחוקות מאוד, כך שאפשר היה להרהר עוד קצת מי מתאים לייצג בהן את המפלגה. אבל לטראמפ אצה הדרך.
מרגע שתקע דגל בזירה, הציב אתגר לכל מועמד אחר. הקרב נגד מועמד הדמוקרטים, בבחירות עצמן, יהיה קשה. אבל הקרב נגד טראמפ, בבחירות המקדימות, יהיה מפחיד הרבה יותר. הוא יהיה מכוער, הוא יהיה אכזרי. וכאשר ייגמר, יקרו אחד משני דברים: או שטראמפ ינצח, ויהיה המועמד. או שטראמפ יפסיד, וספק גדול אם יקבל את ההפסד בשלווה. אולי יאמר שהבחירות נגנבו, אולי יחליט לרוץ כמועמד עצמאי, כדי לקלקל. אולי יקרא לתומכיו לא לתמוך במי שגבר עליו. כך או כך או כך, למי שייבחר, אם איננו טראמפ, זו תהיה עוד משוכה בדרך החתחתים לבית הלבן. המועמד הבולט לנצח את טראמפ הוא כמובן רון דסנטיס, המושל האהוד של פלורידה, שזה עתה ניצח בפער גדול, ונחשב למי שהרוויח מבחירות האמצע את הסיכוי לזכות בכרטיס למועמדות המפלגה. הסקרים במדינות שמצביעות מוקדם, כמו איווה, כבר מלמדים על הפופולריות הגוברת של המושל.
מה הסיכויים של טראמפ לנצח? במפלגה סיכוייו טובים, למרות המכה שספג. הוא היחיד מכל המועמדים שיש לו קהל גדול ויציב של אוהדים נאמנים. מכאן והלאה, תלוי מי יתייצב מולו, ותלוי גם כמה יתייצבו מולו. אם יהיה אחד, שיסחוף את כל הרפובליקנים שלא רוצים את טראמפ, אולי ינצח. אם יהיו חמישה, וקולות המתנגדים לטראמפ יתפצלו בעוד קולותיו שלו מאוחדים, הנשיא לשעבר ינצח.
ומה יקרה בבחירות הכלליות? לפני שאתם אומרים שהוא בטוח יפסיד כדאי להיזכר שכך אמרו כולם גם לפני בחירות 2016. ולפני בחירות 2020 אמרו שיובס, אבל הוא נוצח בפער לא גדול. ובמילים אחרות, זה נראה לא סביר שטראמפ ינצח בבחירות 2024, אבל טראמפ גם לימד אותנו שדברים לא סבירים יכולים לקרות. תלוי מה יקרה עד אז, תלוי מי ירוץ נגדו, תלוי באינפלציה, במצב הרוח, במה שיקרה בקונגרס, בפסיקות של בית המשפט העליון, בהתפתחות המלחמה באוקראינה, בהרבה מאוד דברים שאין לשער זמן רב כל כך מראש. רק דבר אחד יש לשער: מי שמועמד לנשיאות מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות יכול, תיאורטית, לנצח.
