חכם שלום כהן, שהלך הלילה (שני) לעולמו, היה מנהיג חרדי. ראש ישיבה, למדן, קפדן. עולמו היה עולם הלימוד. שפתו הייתה שפת החכם החרדי. לא במקרה, רוב הציבור הישראלי שאיננו חרדי לא מכיר אותו. הוא לא היה דמות ממלכתית, רב ראשי ומטיף עממי בסגנונו של הרב עובדיה יוסף. הוא היה רב חרדי. הישיבה הייתה מרחב המחייה העיקרי שלו. מי שלא נקלע לישיבה לא הכיר אותו. במובן הפוליטי, זה היה נוח לכולם, ובעיקר לפוליטיקאים שהאדירו את דמותו. המפלגה שחכם כהן היה המצפן התורני שלה נשלטה על ידי עסקנים, לא על ידי רבנים. הוא קיבל את הכבוד, הם קיבלו את הכוח.
> לבניין שלידכם נכנסות 5 משפחות חרדיות. איך תגיבו? בואו להתמודד את האתגר החרדי
> כמה חום או קור אתם מרגישים כלפי מפלגת ש״ס? בואו לכוון את המדחום הפוליטי
עולם הישיבות הספרדי הוא עולם מעניין, שונה מהאשכנזי במובנים רבים. הוא בעיקר עולם שרמת הניתוק שלו מעולם החול הישראלי פחות חזקה. ש"ס איננה מפלגה שכל מצביעיה חרדים כמו יהדות התורה. החרדיות הספרדית לא ננעלת בעולמה-שלה, אלא מקיימת יחסי גומלין הדוקים עם העולם המסורתי שמחוצה לה.
הרב שלום כהן (צילום: אהרן קרון, פלאש 90)
לא במקרה, את ההתבטאויות הביקורתיות שלו שמר חכם כהן לדתיים אחרים, לא למסורתיים. עם דתיים אחרים – בעיקר אנשי הבית היהודי, ימינה, רבני הציונות הדתית – היה לו קרב של כוח ושל אמונה. עם המסורתיים אין לו קרב. או לפחות זה המצב עם המסורתיים שחכם כהן בא במחיצתם, מסורתיים ספרדים. הם מקבלים בהכנעה את סמכותו התורנית והוא מקבל בהבנה את החפיפניקיות ההלכתית.
כמו חכם כהן, כך עולם התורה החרדי-ספרדי כולו. במסגרת סבב סקרים שאנחנו עורכים באתר המדד על היחסים בין חרדים לבין לא חרדים, נאספים אצלנו נתונים לא מעטים על החברה החרדית. בודדנו כמה מהם הבוקר, כדי להדגים את ההבדל בין חרדים ספרדים לחרדים אשכנזים.
ההבדל הבולט ביותר הוא בחוג המשפחה, המעגל הקרוב של כל אדם. מי שיש לו קרובי משפחה שהוא בקשר איתם ויש להם עמדות אחרות, אורחות חיים מסוג שונה, תחביבים אחרים, עקרונות אחרים – ילמד להכיר את מה ששונה ממנו. קשה להסתגר מול בת דודה אהובה. קשה להרגיש ניכור כלפי אחיין חמוד. ממילא, יש חשיבות גדולה לכך שהחרדים הספרדים מכירים חילונים מקרוב, במעגל המשפחתי שלהם, הרבה יותר מחרדים אשכנזים.
לכמחצית מהחרדים הספרדים יש קרובי משפחה חילונים. שאלנו במפורש על ״חילונים״ ולא על ״לא חרדים״ – שהם בקשר איתם. כלומר, פעמיים כי טוב. גם יש להם קרובים חילונים, והם גם שומרים על קשר איתם. מצבם של חרדים אשכנזים, ליטאים וחסידים, שונה במובהק. רק לאחד מחמישה יש קרובים חילונים שהוא שומר איתם על קשר. או שאין משפחה חילונית, או שיש, והם בוחרים לא להיות בקשר.
זה הבדל חשוב, ולא היחיד, שמציין את הפער בנושאים מסוימים בין חרדים אשכנזים לחרדים ספרדים. מצאנו עוד דוגמאות לאותו עניין. גם הן מובהקות. דוגמה חשובה היא דוגמת המגורים. מי שגר ביחד צריך ללמוד להסתדר. מי שגר לחוד, יכול להסתגר. רוב גדול של החרדים האשכנזים מסוגרים בשכונותיהם ובעריהם, בשמורה חרדית. רק רבע מהם חיים בשכונות שיש בהם גם ישראלים שאינם חרדים. לעומתם, ארבעה מכל עשרה חרדים ספרדים חיים בשכונה מעורבת. יש להם קרובים חילונים ויש להם שכנים לא חרדים. בנוסף, מאלה מהם שעובדים (והגברים הספרדים גם עובדים יותר) – יש שיעור משמעותי שלא עובדים בסביבה חרדית. מדובר בקצת יותר משליש מהספרדים לעומת קצת יותר מרבע מהאשכנזים.
לסיכום, אם אינכם חרדים, אתם מן הסתם לא מכירים את חכם שלום כהן שהלך לעולמו. גם הוא כנראה לא ממש הכיר אתכם. הוא חי את חיי הישיבה. אבל בסביבתו היו לא מעט חרדים מסוגו שדווקא מכירים אתכם, הרבה יותר מכפי שאתם מכירים אותם, וחיים בקרבכם. לא מכורח – מרצון. שאלנו אם עדיף שחרדים יחיו לחוד, בלי מגע עם קבוצות אחרות, או שיחיו בשכונות מעורבות. רוב האשכנזים אומרים ״מוטב לחוד״. מקרב הספרדים המיעוט חושב כך. מיעוט גדול אמנם, ארבעה מכל עשרה, אבל מיעוט. החרדים הספרדים הם חרדים – אבל כאלה שלא מבקשים הפרדת כוחות. אולי זה מקל במשהו על התחושה שראוי להשתתף באבלם על מותו של אחד ממנהיגיהם.
