גם הערב (חמישי) נציג את סקר הסקרים שאתר המדד עורך עבור כאן חדשות. גם הערב נתהה אם היו תזוזות - בעקבות המבצע בעזה, בעקבות הפריימריזים בעבודה ובליכוד. כדי שיהיו תזוזות, מישהו צריך לשנות את דעתנו. רבקה, שהצביעה ליכוד, צריכה להחליט להצביע ליש עתיד. עידו, שהצביע לעבודה, צריך להחליט שהפעם הוא עם הרוח הציונית. כמובן שמעבר מהליכוד ליש עתיד הוא מעבר די חד. מעבר מהעבודה לציונות הדתית הוא עוד יותר חד. קל יותר להבין מעבר מיהדות התורה לציונות הדתית, או מכחול לבן ליש עתיד. קל יותר להבין מעברים בתוך הגושים. אבל מעברים כאלה, חשובים ככל שיהיו למי שהגיע רק למקום השישי בעבודה, לא מעלים ולא מורידים הרבה מבחינת הרכבה של הממשלה הבאה.
> בואו לנצח את הסקרים ואת הסוקרים במשחק תחזית הבחירות 2022
> אז מה, ישראל יותר מפוצלת או יותר מאוחדת? בואו לומר מה דעתכם
הפעם אנחנו בוחנים מעברים ואלטרנטיבות. נניח שהחלטת להצביע לש"ס ומאיזושהי סיבה היא פתאום לא נראית לך, לאן תעבור? נניח שהחלטת להצביע למרצ, אבל המפלגה שוב גולשת לעבר אחוז החסימה, ואתה מתלבט, מה האפשרויות שחשבת עליהן?
בדקנו. קודם שאלנו מה רמת הביטחון של המצביעים בהצבעתם. אצל בוחרי יש עתיד 89%. אצל בוחרי הליכוד וכחול לבן 90%, שזה בעצם אותו הדבר. אצל בוחרי העבודה ומרצ 88%. דומה מאוד. ההבדלים קטנים מאוד. רוב הבוחרים החליטו מה הם רוצים ואומרים שהם די סגורים על עצמם. בערך אחד מתוך חמישה ישראלים אומר שטרם החליטו למי יצביעו. אבל גם להתבלטות שלהם כדאי לשים סייג. יש ״לא החליט״ במובן של מתלבט בין כל המפלגות, וזה המקרה הפחות שגרתי, ויש ״לא החליט״ במובן של מתלבט בין כחול לבן לבין יש עתיד, שזה המקרה היותר שגרתי. רק התלבטות לא שגרתית יכולה להשפיע על מפת הגושים.
עברנו השבוע על הרבה מאוד דירוגים של כ-1,500 משתתפים בסקר המדד. בדקנו מה הם אמרו לפני חודש, לפני שלושה, למי הצביעו ב-2021 ולמי הם מתכוונים להצביע עכשיו. הנה בדיקה קצרה אחת שמלמדת על מצב התנודות: צרפנו את כל המצביעים שאמרו שיצביעו לאחת ממפלגות גוש נתניהו לפני חודש, ובדקנו כמה מהם עדיין באותו גוש. צרפנו את כל המצביעים של כל המפלגות האחרות (כולל מי שאמרו שיצביעו למפלגות ״אחרות״ כמו זו של ירון זליכה, עלה ירוק, אלי אבידר, ושאר עקשנים שלא מוותרים למרות שהסיכוי שלהם להיכנס לכנסת זעיר). גם ביחס לכל אלה בדקנו איפה הם היו לפני חודש ואיפה הם היום.
התוצאה: מעט מאוד עזבו את המקום ועברו לגוש השני. מגוש לא-נתניהו אין עזיבות. אין מישהי שרצתה להצביע לליברמן ופתאום עברה לליכוד או ליהדות התורה. כלומר, יש, אבל מעט מאוד. 2% בסך הכול. ואותו דבר, רק קצת פחות, נכון גם ביחס לגוש נתניהו. 94% שמרו על עקביות ביחס לגוש. 6% זזו למקום אחר, אולי לרוח הציונית או למפלגה "אחרת" כלשהי. זה לא אומר שגוש נתניהו איבד 6% ממצביעיו. יש גם מי שמצטרפים אליו, ויש כאלה שעוברים למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה.
נכון, מצאנו מצביעים שאמרו אחת ועכשיו אומרים אחרת, אבל אנחנו יודעים מסקרי המנדטים שמספרם הכולל לא מוריד את כמות המנדטים של הגוש. בינתיים, אלה מעברים קטנים שהשפעתם זניחה.
מבחן ״אופציה ב"
למי המצביעים חושבים להצביע אם בסוף לא יצביעו למי שהם אומרים שיצביעו? גם כאן כדאי לשים לב: רוב המצביעים שנוקבים בשם של מפלגה אומרים שיש ביטחון של 100-90% שיצביעו בעדה. אנחנו גם רואים שהמצביעים שומרים בדרך כלל על עקביות. אבל בכל זאת אנחנו שואלים. נניח שבסוף, מסיבה כלשהי, תחליטו אחרת, מה האלטרנטיבה שלכם? יש שמתעקשים – הבחירה הראשונה היא ליכוד, וגם הבחירה השנייה היא ליכוד. מאלה לא הצלחנו לקבל אלטרנטיבה (13% מבוחרי הליכוד שהשיבו לנו השיבו כך).
אבל הרבה אחרים נותנים שם של מפלגה אחרת. רוב בוחרי מרצ (62%) בחרו בעבודה כאופציה ב. הגיוני. בוחרי העבודה אמרו מרצ (40%) או יש עתיד (40%). בוחרי הציונות הדתית אמרו בעיקר ליכוד (35%) – ובוחרי הליכוד אמרו בעיקר הציונות הדתית (35%). הכול נשאר בתוך הגושים, במפלגה שליד. גם אם הבוחרים יזוזו, הם לא ישנו באופן ממשי את תמונת הקואליציה.
הפתעות? אין ממש הפתעות, אבל בוחרי הרוח הציונית הם אלה ששווה לעקוב אחריהם. המפלגה שלהם תקועה קצת מתחת לאחוז החסימה. במדד המשוקלל שלנו הרוח הציונית לא עוברת. כך שיכול להיות שבוחריה הם אלה שיצטרכו להחליט אם ללכת עם הראש בקיר, בתקווה שברגע האחרון איילת שקד, יועז הנדל ושאר החברים בכל זאת יצליחו לגרד מספיק קולות. או שיחליטו לעבור למפלגה אחרת כדי לא להסתכן באובדן הקול. לאן יעברו? בערך חצי לגוש לא-נתניהו (בעיקר לכחול לבן: 33%).
בערך חצי יעברו לגוש נתניהו (30% לליכוד+הציונות הדתית). הקולות האלה עשויים, או עלולים, להכריע אם הגוש של נתניהו כן או לא יגיע ליעד הנכסף של 61 מנדטים. אבל הם יכולים בהחלט גם לא להכריע כלום, סתם להתחלק שווה בשווה בלי לתת יתרון לאף אחד מהצדדים.
