ייתכן שההיסטוריה תזכור את ה-24 בפברואר 2022 כיום בו השתנה העולם ולא חזר להיות עוד אותו עולם שהכרנו. עולם שעוצב כלקח מהמלחמה הנוראה ביותר – מלחמת העולם השנייה.
סדרת הכתבות "מאה ימים של תופת" של הדס גרינברג תשודר מהערב בחדשות הערב בכאן 11
האזינו להסכת "עוד יום" עם מואב ורדי
הסדר העולמי הזה כלל הקמת מוסדות כמו האו"ם ובתי משפט בין-לאומיים. בריתות הגנה כמו נאט"ו היו אמורות להבטיח את שלמותן וביטחונן של מדינות מפני האפשרות של פרימת ריבונותן והשתלטות בכוח על ידי מדינה זרה. במשך יותר משבעה עשורים המנגנון הזה עבד די בהצלחה. עד אותו הבוקר בתחילת פברואר, כאשר ולדימיר פוטין החליט שהוא לא מוכן יותר לשחק לפי הכללים האלה, והורה לצבא רוסיה לפלוש לאוקראינה כדי לממש את שאיפותיו הגיאו-פוליטיות.
עשרת אלפים הרוגים, עשרות אלפי פצועים, מיליוני בני-אדם ללא בית, ערים הרוסות ועדויות על פשעי מלחמה. זו רק תוצאת הביניים של הפלישה הרוסית לאוקראינה. מעליה מרחפת שאלה גדולה וגורלית: האם הטנקים הרוסים שצרו על קייב והפגיזו את חארקיב, עלולים לגרום להידרדרות שתביא למלחמת עולם שלישית ועימות גרעיני בין המעצמות?
לאן הולכת המלחמה הזו? האם יש תסריט ריאלי לסיום קרוב שלה? ואיך ייראה סיום כזה? איך מצליח פוטין לשמור על רמה גבוהה מאוד של ציות בקרב הציבור הרוסי, ומה מספר לעצמו האזרח הרוסי כשהוא כבר מתחיל להרגיש את מחיר ההרפתקה הקטלנית באוקראינה? ובעיקר, האם המלחמה הוכיחה שמול איום כזה על הסדר העולמי, המערב יודע באמת להתייצב ולהגן על ערכיו?
