"מי ששולט בהר הבית שולט בירושלים, מי ששולט בירושלים שולט בארץ ישראל". את האמירה הזו של אורי צבי גרינברג חמאס מאמץ עכשיו לחיקו בשינוי ורסיה קל: "מי ששולט במסגד אל-אקצה שולט באל-קודס, ומי ששולט באל-קודס שולט בפלסטין". זה המסר שהוא מבקש לצרוב בתודעת הציבור הפלסטיני בירושלים, בגדה, בעזה ובחוץ לארץ, בקרב על התודעה ועל הדרך שהוא מנהל נגד "הזרם החילוני": אש"ף, הרשות הפלסטינית ופת"ח.
המהומות בהר הבית | לפנות בוקר הונף במקום דגל חמאס, לצד קריאות: "תשמע יא מחמוד עבאס, פלסטין שייכת לחמאס"@SuleimanMas1 pic.twitter.com/jiUI4DD52a
— כאן חדשות (@kann_news) April 29, 2022
רמדאן של שנת 2022 ייזכר כשנה שבה חמאס השלים את מה שסימן כיעד כבר במבצע "שומר החומות" בשנה שעברה – הוא "מגן ירושלים ואל-אקצא" בשלט רחוק. מעזה ומחוץ לארץ הוא בנה מערך תעמולה שלם שמכוון כל כולו אל המתרחש ברחבת המסגד. הר הבית הוא הציר, הוא הסיבה והמסובב. וחמאס, בתחכום רב, יושב בקוקפיט ואוחז בג'וייסטיק.
דגלים רבים הונפו בהר הבית בארבעת השבועות האחרונים: הדגלים הירוקים של חמאס בלטו במיוחד. פה ושם נראו גם דגלים שחורים עם כיתוב צהוב של הג'יהאד האסלאמי, דגלים אדומים של החזית העממית. גם כאלה שחורים עם כיתוב לבן של חיזב א-תחריר, מפלגת השחרור האסלאמית שמאחוריה רבבות תומכים בירושלים ועוד רבים אחרים ביהודה ושומרון.
רק דגל אחד לא הונף בהר: הדגל הצהוב של הפת"ח. הם לא שם, לא באירוע. מסגד אל-אקצא הופקע מידיהם לחלוטין. הוא הפך להיות כיכר השוק שמאגדת את כל מתנגדי הרשות הפלסטינית והפת"ח גם יחד. הווקף הירדני-פלסטיני שאמור לשלוט בהר, ניגף כעלה נידף ברוח. האג'נדה של חמאס השתלטה על ההר – הוא נצבע בירוק.
יעידו על כך בין השאר הסיסמאות שחזרו על עצמן בפי הגרעין הקשה של מאות הצעירים המוסלמים המתפרעים על הר הבית: "הקשב טוב מחמוד עבאס, פלסטין שייכת לחמאס", "שים חרב על חרב, אנו אנשי מוחמד דיף". הסיסמאות האלה נשמעות לא רק ב-144 הדונמים של הר הבית שבליבם מסגד אל-אקצה וכיפת הסלע המוזהבת, אלא גם ברחבי השטחים: בהלוויות ובהפגנות. קולות שהפכו למנטרה מאז שומר החומות.
ערב "שומר החומות", הציב מפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דיף בהקלטה נדירה אולטימטום לישראל שלא תעז לפנות את המשפחות הפלסטיניות משייח ג'ראח, לטובת מסירת הקרקע לידיים יהודיות. כשעה וחצי לפני שחמאס ירה את הרקטות לירושלים עם פתיחת מבצע "שומר החומות" ב-10 במאי 2021, ב-18:00 בערב, דוברו של דיף אבו עוביידה, העלה את רף האיום: הוא קרא לישראל להסיג את כל כוחותיה מהר הבית בעקבות העימותים שהיו שם באותו הבוקר.
אז, ערב המבצע, ישראל שינתה את המסלול של צעדת הדגלים שנועדה ליום ירושלים שחל באותו היום. הצעדה לא עברה לבסוף בשער שכם בלחץ האיומים ואווירת המתיחות וההסלמה הכללית. השנה נאסר על מצעד דומה לעבור בשער שכם מבלי שנורתה ירייה אחת מעזה ומבלי שהוצב אולטימטום מפורש מצד חמאס. אבל ממשלת ישראל זכרה מה קרה אשתקד וביקשה להקדים תרופה למכה והסיטה את המצעד למקום אחר ביוזמתה.
ערב שומר החומות, המתפרעים בהר הבית קראו למוחמד דיף ולזרוע הצבאית של חמאס להיחלץ למען אל-אקצא, לא להותיר אותם לבדם מול ישראל. גם השנה היו קריאות כאלה שבקעו ממערכות הכריזה של המסגד. השנה גם נוסף נדבך חדש: צעירים על ההר ביימו קריאות SOS היסטריות מתוך המסגד הנצור לכאורה. הסרטונים המפוברקים האלה הפכו לסחורה הכי חמה ברשתות החברתיות. הם ביקשו לגייס בכך את תמיכת ההמונים, ולגרור את חמאס פנימה, לשגר שוב רקטות מרצועת עזה.
חמאס כל העת ישב מהצד, התבונן ובחן. הוא לא הטיל את עזה לתוך מערכה חדשה למען ירושלים. הוא גם לא נזקק לה. הדברים פשוט קרו מעצמם, תחת ההשפעה של המלחמה הקודמת על מקבלי ההחלטות בישראל. באמצע החודש למשל, כשמאות נעצרו ביום אחד לאחר ההתפרעויות על הר הבית, הם רובם המוחלט שוחררו תוך 48-24 שעות, לאחר שמנהיג חמאס איסמעיל הנייה היושב בקטר כבר שנתיים וחצי, הציב דרישה למתווכים: לשחרר אותם לאלתר.
חמאס כל העת המשיך וליבה מעזה ומחוץ לארץ את המשך הבעירה והפיגועים. הוא נכח בהר הבית גם מבלי להיות שם פיזית, האג'נדה שלו מרוחה שם מקצה לקצה, על המסגד, על הקירות, על האבנים ועל הרחבה. כל העת, הוא נהנה ממעמד של "עד מדינה" ברצועת עזה. הוא פיצח את השיטה: השתוללות בכל החזיתות, ופוליסת ביטוח בעזה.
היעלמותם של הפת"ח והרשות הפלסטינית מכל סוג של השפעה בהר הבית היא תהליך ארוך שנמשך כבר שנים רבות. זה לא נולד אתמול, וגם לא בשומר החומות, אלא הרבה קודם. אך אל הוואקום הזה נכנס עכשיו חמאס במלוא הכוח, תוך שהוא רומס ודורס את אבו מאזן, הפת"ח, הרשות הפלסטינית והווקף.
בתודעה של חלקים בציבור הפלסטיני זה פשוט מאוד ונהיר מאוד: חמאס ניצח ברמדאן הזה מבלי שירה ולו ירייה אחת. הוא יכול לומר היום בגאון: הר הבית בידינו.
