תמיד טוב להיערך. לעשות הכנות פיזיות בהכנת מקומות מגורים, הקצאת תקציבים, מחשבה על חינוך ותעסוקה. טוב להיערך מנטלית, להשלכות האפשריות של גל עלייה גדול על החברה הישראלית, למה שיתרום לחברה, וגם למתחים שהוא יחדד. טוב להיערך גם לאפשרות של אכזבה, לאפשרות שלא יהיה גל, והוא לא יהיה גדול. אפשרות כזאת קיימת, גם אם נדמה לכולם כרגע שאוטוטו היהודים באים.
ב-2015 פורסמה הכותרת הזו: "השר אלקין: נערכים לגל עלייה גדול מצרפת במהלך הקיץ". בכותרת נוספת שעלתה באותה תקופה נכתב: "הנה עוד אחת: קבלנים נערכים לעולי צרפת: ‘העלייה השישית’". הנה גם דיווח משנת 2020: ״גל עלייה ושיבה ארצה צפוי בשנה הקרובה, של יהודי הגולה ושל רבבות ישראלים המתגוררים בחו”ל״.
מצד אחד רוצים עולים, מצד שני, אתם לא מודאגים ממחירי הדיור? בואו ושתפו אותנו
זוכרים גל עלייה גדול לפני שבע שנים? ולפני שנתיים? לא היה. קיווינו, ולא היה. כמובן, באו יהודים, ובחודשים מסוימים במספרים קצת יותר גדולים מהרגיל, אבל גל עלייה לא היה. מי שחשב שעוד רגע יהודי צרפת, בין 200 אלף לחצי מיליון, אורזים מטלטלים ובאים לכאן – טעה. לא בכל פעם שיש קושי או שהחיים נעשים קצת יותר מסובכים, אנשים אורזים את חייהם ועוברים לארץ חדשה, מתרגלים לשפה חדשה, מחפשים עבודה חדשה, מאבדים חברים, סביבה מוכרת, מתרחקים ממשפחה. כדי שיקרה דבר כזה, צריך כוח משיכה גדול וכוח דחיפה גדול. "עלייה" היא מילה יפה, חיובית – היא מעשה חיובי, אבל עלייה היא גם ״הגירה״. והגירה היא דבר מסובך וקשה.
שאלת הפליטים מאוקראינה | עוד יום
בעצם, אתם בכלל רוצים שיבואו לישראל עוד עולים, או שצפוף מדי? ספרו לנו מה עמדתכם
כמה עולים יבואו בחודשים הקרובים מאוקראינה ומרוסיה? לפני שממהרים לזרוק מספרים, כדאי להיזכר בכמה דברים:
הראשון: אותם אנשים יכלו לבוא גם קודם, ולא עשו את זה. הם לא באו למרות שגם אז ישראל הייתה מדינה מערבית יותר, מודרנית יותר, חופשית יותר, שלא לדבר על שמשית יותר. כלומר, היהודים שמתגוררים באוקראינה וברוסיה העדיפו את אוקראינה ורוסיה. כל אחת ואחד מהסיבות שלהם.
השני: המלחמה עוד בעיצומה ותוצאותיה אינן ידועות. יכול להיות שיהיה רע מאוד ברוסיה ובאוקראינה בשנים הבאות, יכול להיות שהמלחמה תגמר עוד כמה שבועות, והחיים יחזרו לסוג של שגרה. נכון, הסביבה הגיאופוליטית תשתנה. אבל רוב בני האדם לא חיים בסביבה גיאופוליטית, הם גרים בעיר או בשכונה, ועסוקים בענייניהם. אם תהיה שגרה סבירה, רובם לא יקומו בבוקר ויחשבו על העובדה שאוקראינה כן או לא יכולה לחבור לנאט״ו.
השלישי: הגירה נובעת בדרך כלל, קודם כל, ממניעים כלכליים. זה לא נעים לומר במדינה ציונית. זה לא נעים להזכיר, כשכולנו היינו רוצים לחשוב שלכאן באים כי זו מדינת היהודים, אבל זו האמת. אגב, זו אמת מובהקת יותר כשמדובר בעלייה מחבר המדינות (הרבה פחות ביחס לעליית מאתיופיה). נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים, שמקרב עולי ברית המועצות לשעבר, כחמישית דיווחו שהסיבה העיקרית לעלייתם הייתה הרצון להבטיח את עתיד ילדיהם ועוד כחמישית עלו בגלל החלטה של הורים או בני זוג. רק 14% מהם ציינו שהסיבה לעלייה היא ״הרצון לחיות כיהודי בארץ היהודים״.
שימו לב: כשהאנטישמיות בצרפת עלתה מדרגה ציפו לגל עלייה, והוא לא בא. למה לא? כי אנטישמיות איננה המניע העיקרי להגירה. בטח לא ליהודים שיכולים להיטמע בקלות בסביבתם בלי שאף אחד ידע שהם יהודים, למשל כאלה שלא מרגישים שיש הכרח לחבוש כיפה או לענוד מגן דוד. במילים אחרות, הסיכוי לעלייה יגדל אם המצב הכלכלי באוקראינה וברוסיה יהיה קשה לאורך זמן. במובן זה, יכול להיות שדווקא עלייה מרוסיה, הנתונה בצבת של סנקציות, היא המגמה הסבירה יותר. עלייה מאוקראינה, אם המלחמה תיפסק, היא המגמה הסבירה קצת פחות.
הרביעי: כשמדברים על עליית יהודים, כדאי להבהיר מה מבטאת המילה "יהודים". זה משפיע על הסיכוי שיבואו, זה משפיע על המוטיבציה של חלק מהישראלים לוודא שיבואו, זה משפיע על היכולת שלהם להיקלט. כשהלמ״ס בחנה לפני כעשור כיצד העולים מחבר העמים מגדירים את עצמם, נמצא שכארבעה מכל עשרה הגדירו את עצמם ״יהודים״, שזה הרבה פחות מהמצב בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. מספר דומה הגדירו את עצמם ״ישראלים״, ועוד כחמישית (21%) הגדירו את זהותם על פי מדינות המוצא שלהם.
באוקראינה יש 200 אלף זכאי חוק השבות. יש בה פחות מ-50 אלף יהודים שיהדותם מובהקת, מה שהדמוגרף סרג׳ו דלה פרגולה מכנה ״אוכלוסיית גרעין״ של יהודים. ברוסיה יש כ-600 אלף זכאי חוק השבות. יש בה קצת יותר מ-150 אלף יהודים של אוכלוסיית גרעין. אם ישראל רוצה את כולם, או רוצה רק את מי שמזדהים כיהודים פעילים, או רוצה רק את מי שיש להם הורים יהודים – זו שאלה אידיאולוגית. אבל צריך להניח שככל שליהודים יש זיקה חלשה יותר ליהדותם, כך יורד הסיכוי שיבואו, אלא אם יהיה ממש רע. את התחזית לעלייה צריך לעדכן בהתאם.
