זה התחיל כמו שנהוג אצלנו, בבלגאן. אחר כך מדינת ישראל הודיעה, כלומר שרת הפנים אילת שקד הודיעה, שהשערים ייסגרו אחרי הפליט ה-5,000. אחרי ההכרזה הזאת שגריר אוקראינה בישראל, יבגן קורנייצ'וק, שלף את הקלף שבהתחלה נשמע מאוד מוזר ומפוקפק - הוא השתעשע ברעיון לעתור לבג"ץ נגד ישראל.
האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
עורך דין ישראלי ביצע את הרעיון של קורנייצ'וק - וזה עבד. השרה שקד נאלצה לבצע פניית פרסה ולהרחיב משמעותית את הפרשנות שלנו לשאלה מיהו פליט, ומי ייכנס לכאן. ועכשיו ישראל כבר נערכת לקליטה המונית, כמו בימים הטובים. אבל רגע, מיהו פליט ומה ההגדרה בעולם לזה?
לא רק שהשערים של ישראל נפתחו לרווחה. כפי שפורסם אתמול בחדשות הערב בכאן 11, בישיבת הממשלה הועלתה יוזמה לגיור חירום של העולים מאוקראינה. השר אלעזר שטרן אמר כי יש צורך להקים בתי דין מיוחדים, שיאפשרו גיור לפי חוק השבות לעשרות אלפי העולים מאוקראינה שיהדותם מוטלת בספק מבחינה הלכתית. ״אם זה מצב חירום, צריך גיור חירום״, אמר השר שטרן. שר האוצר אביגדור ליברמן ביקש להקל אף יותר בתנאים ואמר: ״צריך לעשות גיור המוני, כמו בבבל״.
יוזמה לגיור חירום של העולים מאוקראינה | השרים אלעזר שטרן ואביגדור ליברמן דורשים הקלות בגיור של עולים מאוקראינה, שמבחינה הלכתית יהדותם מוטלת בספק. שטרן: "אם זה מצב חירום אז צריך גיור חירום"; ליברמן: "כמו בבבל, צריך לעשות גיור המוני"@shemeshmicha #חדשותהערב pic.twitter.com/napntfuayZ
— כאן חדשות (@kann_news) March 14, 2022
הזכאות להקרא פליט, עד כמה שאבסורדי להשתמש במילה "זכאות" על הסיטואציה האיומה הזאת, ניתנה בהתחלה למי שנרדפו אישית או כחלק מקבוצה על רקע אחד מחמש העילות המופיעות באמנת הפליטים: גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצת מיעוט נרדפת, על פי רוב) או השקפה מדינית, כשהכוונה בעיקר למתנגדי משטר. כך או כך, גם אם אדם אינו פליט "רשמית", אסור להשיבו לפי המשפט הבין-לאומי למקום שבו חייו יהיו בסכנה.
נהר הפליטים מאוקראינה שוטף את אירופה. המספרים ממשיכים לעלות מיום ליום, ובזמן שבישראל מתווכחים - איך מתמודדים באירופה עם הטרגדיה ההומניטרית?@lielkyzer #חדשותהערב pic.twitter.com/OlbBYWH9hU
— כאן חדשות (@kann_news) March 13, 2022
גם בריחת מאימת המלחמה, כפי שקורה כעת באוקראינה, היא עילה לפתיחת שערי מדינות אחרות. הפרקטיקה הבין-לאומית היא שכאשר מגיעות כמויות גדולות של מבקשי מקלט הבורחים מאזור מלחמה, נותנים בתור התחלה מעין הגנה זמנית כללית. זה המצב למעשה בלא מעט ממדינות אירופה כרגע. על כן פותחים שערים ונותנים מענה, אין זה מבטיח שבהכרח אדם שהגיע כך יוגדר בעתיד כפליט. מצב עם כמה קווי דמיון, היה בקליטה ראשונית בישראל של מי שברחו מדרפור.
הנה דוגמא: עיתונאית רוסיה שתצא נגד פוטין, חייה בסכנה בשל כך ותברח לישראל, יתכן בהחלט כי תזכה עתידית להגדרה של פליטה. באותה העת עיתונאית אוקראינית, שחייה בסכנה בשל ההפצצות ותברח, תוכל עקרונית להיכנס בשערי המדינה, אך לא בטוח באותה מידה של וודאות שתוגדר עתידית כפליטה שתוכל להישאר כאן תמיד.
"בדיעבד לא היינו צריכים לקבוע את המכסה": ריאיון עם ראש רשות האוכלוסין בכאן רשת ב
אתמול הודיעה השרה איילת שקד על הרחבת מתווה כניסת הפליטים לארץ, בין היתר עקב התנגדות היועצת המשפטית לממשלה למתווה מכסות הכניסה. כפי שפורסם בחדשות הערב בכאן 11, גם ראש הממשלה נפתלי בנט הביע התנגדות בפני שקד, וביקש להרחיב את מספר הפליטים שייקלטו בארץ. זאת, בהתחשב בבקשה של שרים נוספים.
הרחבת המתווה תאפשר כעת לאוקראינים עם קרובי משפחה בישראל להיכנס ללא מכסות. לפי המתווה, העלייה למטוס לארץ תותנה בהצגת אישור ממשרד החוץ, אותו ניתן לקבל על ידי הגשת טופס מקוון באתר המשרד. עוד נקבע כי המכסה של 5,000 אזרחים מאוקראינה אינה כוללת זכאי שבות וקרובי משפחה של אזרחים ישראלים. שרים בממשלה אומרים שהשינוי שהציגה הערב שרת הפנים משמעותו ביטול דה פאקטו של "מכסת הפליטים" המדוברת.
בממשלה מעריכים כי רבבות פליטים יגיעו לישראל ומגבשת תכניות לשיכונם, בין היתר באמצעות חדרי אירוח, אכסניות, אך גם מחנות עולים שיוקמו - ושהות בבסיסי צבא שננטשו. הנושא צפוי להיות מסוכם מחר בישיבת הממשלה.
