תגידו, אתם מכירים את מנכ"ל אל על אביגל סורק? אם לא, כדאי שתכירו, כי אתם משלמים חלק מהשכר שלו. בשבוע שעבר, בצל הלחימה באוקראינה, חברת אל על פרסמה את הדוח הכספי שלה לשנת 2021 – וזה היה דוח קשה. החברה הפסידה יותר מ-400 מיליון דולר כי היא עדיין נאבקת עם משבר חמור בענף התעופה שנגרם בגלל הקורונה.
זה לא הפריע לחברה לתת למנכ"ל שלה שכר בעלות של שניים וחצי מיליון שקל. מתוך הסכום הזה יותר מ-800 אלף שקלים "מענק הסתגלות". גם יתר המנהלים הבכירים באל על לא מקופחים. חמשת המנהלים הבכירים של החברה לוקחים ביחד שכר בעלות של 8 מיליון שקלים. למה אני מספר לכם את כל זה?
כי אל על היא חברה שדה פקטו מונשמת על ידי כספי משלמי המיסים, אנחנו. היא קיבלה מהממשלה סיוע כספי של יותר מ-300 מיליון דולר. זה יותר ממיליארד שקל. הם פיטרו שליש מהעובדים שלהם, הם מצמצמים את צי המטוסים שלהם, החברה נמצאת בתוכנית הבראה ועדיין היא מחלקת שכר כל כך גבוה למנהלים שלה.
זו לא פעם ראשונה שאנחנו בסרט הזה. בכל פעם שהממשלה מחלקת מענקים, השוק יודע איך אחרי זה לקחת ולשים אותם בכיס. רק אז, אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה, הממשלה נזכרת לשים התניות על הכסף. הפעם הממשלה התנתה את הסיוע בזה שהבעלים לא יוכלו למשוך דיווידנדים מהחברה. אבל היא לא שמה שום התניה על שכר הבכירים.
אני יודע שהטיעון הזה נשמע פופוליסטי אבל החברה היא לא חברה פרטית, היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. כל עוד האנשים האלה הם על הפיירול שלנו, זכותנו לדרוש שהשכר שלהם יגיע עד איזשהו רף ולא יעבור אותו.
