"כשהיטלר התחיל את מבצע ברברוסה ב-1941 וכבר ביום ראשון הפציץ את קייב, מי יכול היה לדמיין שבמאה ה-21 יקרה אותו דבר אבל מהצד ההפוך - שהרקטות ישוגרו לעבר קייב מרוסיה?", נאנח דימה. דימה הוא ישראלי תושב קייב בן 52, והוא משתף בגילוי לב מה עבר עליו בימים האחרונים, מאז החלה הפלישה של רוסיה לאוקראינה.
האזינו לפרק בהסכת עוד יום
דימה מספר איך הסיוט על ארצו החל. "ב-4:00 בבוקר התעוררתי מרעש של 'בום' גדול. התחלתי לקרוא בטלפון מה כתוב בחדשות, והבנתי שפוטין הכריז רשמית על מלחמה. בשני הימים הראשונים של המלחמה היה קשה להתמקד משהו, המחשבות קפצו מצד אחד לשני - לברוח מהבית או לא לברוח? אני ואשתי החלטנו לא לעזוב, כי אנחנו לא יכולים לעזוב את ההורים שלנו במצב של כיבוש רוסי. וגם, לא ידענו מתי נוכל לחזור אם אנחנו עוזבים".
אחרי ההפגזות הראשונות שליוו את יום הפלישה, לפני שבוע בדיוק, קייב נכנסה לשקט מוזר - המתנה דרוכה. "התעוררתי בחמש בבוקר ולא הבנתי למה יש שקט מוחלט. ידעתי שהמלחמה בשיאה, ושיש אבידות כבדות בשני הצדדים", המשיך דימה.
הוא סיפר על העוצר הלילי שהוטל, מהלך שלדבריו בוצע בגלל מסתערבים ששלח פוטין לקייב. "המחבלים האלה ישבו בדירות נסתרות והתחילו לפעול. היו כמה מקרים שעצרו אותם והיו חיסולים, לכן זה נהיה מסוכן לעוברי אורח. שכנים סיפרו לנו שיש תופעה שמסתערבים רוסים עושים סימנים של צבע שרואים בחושך, ושהם גילו משהו כזה בשכונה. מסתבר שיש להם בעיה של ניווט בערים שלנו, לכן הם צריכים את הסימנים כדי לפעול".
יחד עם החרדה הקיומית, ישנו גם המחסור במזון ובציוד עבור התושבים. "אתמול הלכנו לסופר לא רחוק מהבית שלנו, ברחובות היו מלא אנשים שהלכו לסידורים. למצוא אוכל, לבקר מישהו", אומר דימה. "הרבה אנשים לא התרחקו מהמקלטים. מצאנו הרבה שישנים במקלטים כי הם פוחדים לחזור לבתים. היה תור ארוך מאוד בסופר, לא נשאר כמעט מזון. נגמר הלחם. מה שכן נשאר זה קוויאר וגבינות יקרות שאף אחד לא קונה".
לבסוף סיכם: "נקווה שהמלחמה הזאת לא תימשך הרבה זמן, אבל אי אפשר לדעת מה יש בראש המשוגע הזה של מי שיושב במוסקווה. לגבי המסע ומתן בבלארוס בין הנציגים האוקראינים לרוסים אמר בפסימיות: "אי אפשר לסמוך על שום מילה של פוטין. בסיטואציה הזאת לא יכולה להיות פשרה, וזה עצוב. זה או רוסיה או אוקראינה".
האזינו להסכת "השעה הבין-לאומית"
בלי דלק ועם 2 חתולים ותוכי: הדרך הארוכה של שליחי כאן חדשות בנסיעת החילוץ מקייב
ביום שני השבוע התחדדה התחושה שהצבא של פוטין הולך להיכנס לאוקראינה כל רגע. צוותי התקשורת הישראלים בעיר, בהם צוות כאן חדשות, קיבלו את ההחלטה לעזוב כמה שיותר מהר.
"אל תירו, טלוויזיה ישראלית": שוטרים אוקראינים פתחו בירי אזהרה לעבר כתב כאן חדשות דב גיל-הר שדיווח ליד המלון – והרים ידיים pic.twitter.com/ISsOloV1wC
— כאן חדשות (@kann_news) February 27, 2022
בעיתוי הקריטי הזה התארגנה שיירה של ישראלים וחברים בקהילה היהודית, כדי לצאת מקייב לכיוון הגבול בליווי משטרתי. שליח כאן חדשות לאקוראינה, דב גיל-הר, תיעד את המסע הזה יחד שעבר יחד עם שליחת כאן חדשות, הדס גרינברג.
"אחרי חמישה ימים אנחנו עוזבים את המלון בקייב, השגרירות ארגנה לנו פינוי דרך מולדובה. עניין של כ-50 שעות", הקליט דב גיל-הר. גם אנשים המשיכו לעזוב את העיר, הצירים היו עדיין פתוחים ברובם אבל כבר היה קשה למצוא נקודה באוקראינה בה לא קיימת סכנה פוטנציאלית.
בנסיעת צוותי התקשורת החוצה מקייב הם נתקלו בכבישים במחסומים, בריקדות, ברזלים, עגלות זבל וצמיגים שהאוקראינים מתכננים להבעיר כהרתעה. "לא משהו שיכול לעצור את חיל השיריון הרציני של פוטין", העיר גיל-הר. אחרי נסיעה מפרכת הגיעו שליחי כאן חדשות דב גיל-הר והדס גרינברג לרומניה, על הגבול עם מולדובה.
גיל-הר שיתף בסערת הרגשות שהציפה אותם בעיתוי הזה. "אחרי הרבה שעות הגענו לגבול עם מולדובה. תוך כדי הנסיעה הבנתי שהנהגת אליזבת, בחורה בת 26, צריכה פיתרון. תוך חצי שעה ארגנתי לה דרך חברים בית בברלין ומעמד פליט שהיא תקבל שם. ואז אני קולט שהיא באמת הופכת לפליטה. הבחורה הזאת שהיו לה לפני חמישה ימים קודם חיים שלמים, משפחה וקריירה", משתף דב גיל-הר.
"מתחיל להיות מסוכן מדי להישאר כאן": שליחי כאן חדשות דב גיל-הר ו-@hadasgrinberg מפונים מקייב, ברקע החשש מתקיפה משמעותית בבירת אוקראינה בשעות הקרובות @lielkyzer @amsterdamski2 pic.twitter.com/L5KOeM3LlF
— כאן חדשות (@kann_news) February 28, 2022
