סטודנטים חופשיים: המורדים של כנסת ישראל

סטודנטים חופשיים: המורדים של כנסת ישראל
ח"כ עמיחי שיקלי והשר לשעבר אלי אבידר גורמים לא מעט כאב ראש להנהלת הקואליציה, ובוחרים בדרך עצמאית. איך מתמודדים עם מרידות בכנסת, מה המקלות והגזרים הקיימים והאם בסופו של דבר משתלם להיות מורד?
מחבר עוד יום מחבר עוד יום
Getting your Trinity Audio player ready...
ההסכת - עוד יום - ח"כ עמיחי שיקלי וח"כ  אלי אבידר
צילום: צרוב

רשמית, בכנסת ה-24 אין סיעות יחיד, אבל בפועל – יש שתיים לפחות. חבר הכנסת עמיחי שיקלי והשר לשעבר אלי אבידר צפויים לגרום לא מעט כאב ראש להנהלת הקואליציה. עקיבא נוביק, מיכאל שמש ויואב קרקובסקי מסבירים איך מתמודדים עם מרידות בכנסת, מה המקלות והגזרים הקיימים והאם בסופו של דבר משתלם להיות מורד?

המורדים | הפרק של עוד יום עם עקיבא נוביק, מיכאל שמש ויואב קרקובסקי

במשך הרבה מאוד זמן אלי אבידר היה חבר כנסת ממושמע בישראל ביתנו. זה התנפץ בהקמת הממשלה החדשה. אבידר ראה בעצמו כמי שבזכותו קמה הממשלה, ולכן דרש תפקיד ביצועי. הוא לא קיבל אותו, ומכאן הכול התחיל להסתבך. בשבוע שעבר לאבידר נמאס, הוא החליט להתפטר מהממשלה ולהשתלח בבנט.

מעכשיו אבידר יוצא לדרך חדשה, הוא סוג של סיעת יחיד. בכל הצבעה הוא יצטרך להחליט איך מצביעים, וזו תהיה ההחלטה שתקבע אם יהיה רוב, או שההצעה תיפול. אבידר אומנם מסוכסך מאוד עם ליברמן, אך הוא מתומכי הממשלה. הוא רוצה לראות את לפיד ראש ממשלה ומחייב שוב ושוב שלא להפיל את הממשלה. 

אבידר הפך בעצם לאצבע ה-61, והיום הוא כנראה יכול להשיג הרבה יותר ממה שיכול היה לדרוש כשר בממשלה גדולה. הוא יכול לדרוש תפקידים בוועדות משמעותיות וגם להגיש הצעות חוק שעשויות להביך חלקים בקואליציה. 

לעומת אבידר, הסיפור של חבר הכנסת עמיחי שיקלי קצת שונה. הוא לא הצטרף לממשלה כי הוא חשב שימינה הונתה את בוחריה. זה הוביל לפיצוץ בינו ובין בנט, מאז הוא יושב באופוזיציה. שיקלי מוגדר כחבר כנסת שלא מתפקד בסיעת ימינה, מצד שני הוא לא הוכרז כפורש באופן רשמי. בינתיים, הוא לא מקבל שום שירות שהוא אמור לקבל מימינה – לדוגמה: הקצאות לחקיקה וזמן לנאומים.   

כדי שחבר כנסת יוכרז "פורש" הוא צריך לעשות משהו מאוד דרמטי נגד הקואליציה – למשל להצביע כמה חוקים רצוף נגד הממשלה או להצביע נגד התקציב. אם חבר הכנסת שהוכרז "פורש" מתפטר מיד לאחר מכן, הוא יכול לרוץ בבחירות הבאות איפה שירצה, אפילו באותה המפלגה. אבל אם הוא מעדיף להישאר בתפקיד חבר כנסת, בבחירות הבאות הוא לא יהיה יכול לרוץ באף מפלגה שהייתה קיימת בבחירות הקודמות - מה שאומר הקמת סיעה חדשה, או הצטרפות לסיעה חדשה. 

אז למה בנט לא מכריז על שיקלי כפורש? ליואב קרקובסקי יש הסבר: "הסיכוי של חבר כנסת לנסות להקים סיעה חדשה תלוי בפרופיל התקשורתי שהוא יצליח לבנות. למה שבנט יגדיל עכשיו את שיקלי, ויהפוך אותו לגיבור כל גופי התקשורת הימניים, שיעלו אותו לדרגת המשיח הבא של מחנה הימין האידאולוגי? הוא מעדיף להקטין אותו ולהעלים אותו". 

קואזיציה 

פעם היה הרבה יותר קל להיות סיעת יחיד. בכנסת הראשונה אחוז החסימה היה בערך מנדט, ואז כל אזרח יכול היה לרוץ לכנסת ולעמוד בראש סיעת יחיד. המצב הזה נמשך עשרות שנים, כשעם הזמן הבינו בכנסת את הבעייתיות והכוח הגדול שיש לסיעה כזו. אז החלו להציב קשיים על סיעות היחיד. בשנות ה-90 החלו להעלות את אחוז החסימה והיום סיעה מינימלית צריכה להכיל ארבעה חברי כנסת לפחות.

היום רשמית אין שום סיעת יחיד בכנסת. במקומה נוצר יצור כלאיים, "קואזיציה" אם תרצו, והיא לא דבר חדש. ב-2004 סיעת המפד"ל הייתה חלק מממשלתו של אריאל שרון. לקראת ההתנתקות יצרה המפד"ל קואזיציה – שני חבר כנסת היו באופוזיציה והשאר נשארו בקואליציה. ב-2009, כשהקים נתניהו את ממשלתו השנייה, מפלגת העבודה הצטרפה לשם בראשותו של אהוד ברק, וגם שם הייתה קואזיציה. כשעמיר פרץ הוביל את מפלגת העבודה לתוך ממשלתם של נתניהו וגנץ, מירב מיכאלי בחרה להיות בקואזיציה – חברה בקואליציה אבל היא בעצם באופוזיציה.

אז האם משתלם להיות מורד? השאלה הזו נותרה במחלוקת. חלק הרוויחו מהעניין אבל הרבה אחרים הפסידו. לכל הסטודנטים החופשיים במשכן נשאר לשקול טוב מול מי הם מורדים, והאם הם חזקים מספיק כדי להתמודד עם ההשלכות?  

הפופולריים