ימים מאומתים, אנשים נכנסים לבידוד, יוצאים מבידוד. אני עצמי עוד לא הייתי בבידוד אבל המחשבה שאולי אצטרך להיות בבידוד לא משמחת אותי בלשון המעטה. והנה למרבה הפליאה, אני מכיר לא מעט אנשים שדווקא שמחים על ההזדמנות להיות לבד בחדר, לפרוש ממרוץ החיים העמלני לכמה ימים.
ואולי אין כאן מקום לפליאה, הרי כשאני חושב על הדברים המשמעותיים שיצרתי חיי, על הספרים שכתבתי – לא יכולתי ליצור אותם אלמלא הייתי מסוגל להיות גם לבד. בשניים של היום לא אהיה למרבה השמחה לבד.
האזינו ל"שניים" עם אשכול נבו
הגעתי לאולפן היום אחרי כמה ימים שכמעט לא התראתי עם אנשים מחוץ למשפחה. מפגשים עם קהל – בוטלו, סדנאות הכתיבה עברו לזום. התחלתי לפתח תסמינים ראשוניים של געגועים לבני אדם. והנה אחרי שתי שיחות אחד על אחד עם שני אנשים מאירי עיניים, אני כבר מרגיש קצת פחות לבד. יותר מחובר לעורק החיים. הרי הגאולה האמיתית מהבדידות מצויה בידיעה שיש עוד מישהו בעולם, אחד לפחות, שמרגיש כמוך. שאתה לא היחיד שחושש, מתלבט, מקווה.
היום ב"שניים", יתארחו שני אנשים שיש להם הרבה מה להגיד על בדידות: דן דן בולוטין, שחי בחוות בודדים בנגב ובמסגרת מסעותיו בעולם מצא את עצמו במצבים קיצוניים של הישרדות וד"ר איציק אלפסי - פסיכולוג חברתי שחקר את הבדידות בתקופת הקורונה.
