האם יש לכם בבית שואב אבק רובוטי? ואם כן, מה זה אומר עליכם? אולי שאתם אוהבים ניקיון במיוחד, או שאתם לא אוהבים לנקות בעצמכם במיוחד, או שאתם בעלי אמצעים, או אולי שזה פשוט הסטנדרט.
האם יש לכם בבית שואב אבק רובוטי? האם זו שאלה משונה? בעינינו היא לא משונה. בעינינו היא לא פחות, ואולי אפילו יותר מעניינת, מכל מיני שאלות על הצבעה ופוליטיקה, על מי בעד ומי נגד, שגם אותן אנחנו מרבים לשאול.
"איך ישראלים חיים?" – זה מה שמעניין אותנו לדעת. מה הם שותים, מה הן אוכלות, כמה ילדים הם רוצים, איזה מוסיקה הם שומעים, מה הם רואים בטלוויזיה, אם הם עוד קוראים ספרים, כמה חברים וחברות יש להם, וכמה מהם חברים ״קרובים״. דברים כאלה, דברים של החיים, מעניינים אותנו, וכשתראו את הממצאים תגלו שהם מעניינים גם אותכם. אז בואו לשחק איתנו. משחק – אבל ברצינות.
מוזיקה ישראלית ישנה במקום הראשון: @rosnersdomain בדק לאיזו מוזיקה ישראלים מעדיפים להאזין | איך אנחנו חיים פה? המיזם המשותף של #ערערב ו-@IsraelMadad
בואו להשתתף בסקר👇https://t.co/miPCizYog3 pic.twitter.com/ObnJlX4GXB
— כאן חדשות (@kann_news) February 3, 2022
מה ואיך עושים? נכנסים, נרשמים (מי שעוד לא רשום), ומשיבים על השאלות. חלק מהן יפתיעו אותכם, והשתדלנו שלא יהיו יותר מדי. זה רק סיבוב ראשון, ואנחנו מקווים להוסיף שאלות חדשות בעוד כמה שבועות. המשחק הוא מיזם משותף של התוכנית "ערב ערב" עם מאיה ראכלין, אתר כאן חדשות, ואתר המדד. כאן באתר נאסוף נתונים. אנשי המדד (עם היועץ המדעי פרופסור קמיל פוקס) ינתחו אותם. ובתוכנית הטלוויזיה נציג ונסביר אותם. כל יום חמישי, לקראת סוף התוכנית, נתונים חדשים. ויהיו גם הסברים כתובים ומורחבים, עם גרפים ומסקנות, כאן אצלנו.
אנחנו יודעים לא מעט על ישראלים. אנחנו יודעים כמה ילדים יש להם בממוצע. זה הרבה מאוד ביחס לעולם המערבי. המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.72 נפשות, והמספר הזה לא ממש השתנה בעשור האחרון. מספר הנפשות הממוצע למשפחה עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, אבל הפער בין דתיים לחילוניים אצל משפחות יהודיות גבוה יותר מהפער במשפחות ערביות.
אנחנו יודעים גם איך הישראלים מחולקים למחנות פוליטיים (הרבה יותר בימין). אנחנו יודעים לדרג אותם על פי סולמות שונים של הכנסה והשכלה (הפער בהכנסות גדול), וגם של מסורת ודתיות. אגב, לא תמיד קל לקבוע היכן ישראלים נמצאים על סולם הדתיות. כמו שהסברנו פעם, שיעור הדתיים בישראל משתנה מסקר לסקר, ולפעמים מדובר בהבדלים משמעותיים. הסקלה הנרחבת נעה בין קצת יותר מ-10% (הסקר החברתי של למ״ס), לבין קרוב ל-30% (בנוסח המרחיב ביותר של סקר המכון לדמוקרטיה).
גם על העמדות שלהם בתחומים שונים אנחנו יודעים לא מעט, בין השאר בזכות שיתוף הפעולה של כאן חדשות והמדד. לדוגמה, אנחנו יודעים שרובם היו מעלים את שכר המורים, בעיקר הזוטרים, אבל חושבים שמערכת החינוך היא מערכת בזבזנית (אנחנו יודעים, כי שאלנו במסגרת "משחקי התקציב"). ועוד דוגמה: אנחנו יודעים שיש ביניהם מחלוקות משמעותיות על השאלה מהי "יהדות" ומיהו "יהודי" (כי שאלנו במסגרת המשחק "מיהו יהודי"). ועוד דוגמה: אנחנו יודעים שבן גוריון היה ראש הממשלה הכי טוב בעיניהם, ואהוד ברק הכי פחות טוב (כי ביקשנו לדרג). ועוד אחת אחרונה: אנחנו יודעים שהם היו מתגברים שעות מתמטיקה לילדיהם, ומקצצים בשעות התנ״ך והספרות (זה ממיזם "שעת חינוך" עם משחקי הכיס).
מה יהודי בעיניך? | עוד יום
אבל יש לא מעט שאנחנו לא יודעים, או יודעים בצורה לא מסודרת. בעיקר משום ששאלונים מופצים, בדרך כלל, כדי לבחון היבטים של אתגר או שסע. האם יש בעיה של מזרחים ואשכנזים; האם יש מתח קשה בין יהודים ובין ערבים; למי הישראלים מתכוונים להצביע, והאם הם בעד או נגד נישואים אזרחיים?
כמובן, כל אלה הן שאלות חשובות, אבל לא השאלות שמכסות את החיים האמיתיים של בני האדם. רובנו קמים בבוקר ולא חושבים רק על פוליטיקה, או על אתגרי הזירה הציבורית. אנחנו חושבים על חוגים לילדים, על שיפוץ הבית, על משהו שצריך לקנות, חשבון שצריך לשלם, סרט שראינו, מסעדה שהייתה טובה. ודווקא על הדברים האלה, שמרכיבים את חיי היומיום, אנחנו שואלים פחות ולכן גם יודעים קצת פחות. לא שלא יודעים כלום – אבל יודעים פחות.
למה שונאים תנ"ך? | עוד יום
זה התיקון שהחלטנו לעשות עכשיו. תיקון שמשמעותו הקדשת משאבים ותשומת לב ליומיום: למאכלים, תרבות, אורח חיים, הווי, משפחה, יחסים – כל הדברים החשובים. המטרה היא להקיף כמה שיותר נושאים, לאט ובסבלנות. קודם שואלים, אחר כך מנתחים את הנתונים, אחר כך משתפים אותכם בדברים המעניינים שגילינו עליכם – עלינו. זה תובע מאמץ קטן של מילוי שאלון לא ארוך (מצדכם), ומאמץ קטן של ניתוח נתונים (מצידנו), והתמורה, כך אנחנו מאמינים, תצדיק את המאמץ. נלמד קצת על עצמנו, נפתיע את עצמנו, נכיר קצת יותר טוב את מי שלא דומים לנו, נמצא את עצמנו, לפעמים נאבד את עצמנו. נגלה איך אנחנו חיים. אנחנו – קהילה גדולה של ישראלים, דומים, שונים, ובכל מקרה שותפים.
האם יש לכם בבית שואב אבק רובוטי? האם זו שאלה משונה? בעינינו היא לא משונה. בעינינו היא לא פחות, ואולי אפילו יותר מעניינת, מכל מיני שאלות על הצבעה ופוליטיקה, על מי בעד ומי נגד, שגם אותן אנחנו מרבים לשאול.
"איך ישראלים חיים?" – זה מה שמעניין אותנו לדעת. מה הם שותים, מה הן אוכלות, כמה ילדים הם רוצים, איזה מוסיקה הם שומעים, מה הם רואים בטלוויזיה, אם הם עוד קוראים ספרים, כמה חברים וחברות יש להם, וכמה מהם חברים ״קרובים״. דברים כאלה, דברים של החיים, מעניינים אותנו, וכשתראו את הממצאים תגלו שהם מעניינים גם אותכם. אז בואו לשחק איתנו. משחק – אבל ברצינות.
מוזיקה ישראלית ישנה במקום הראשון: @rosnersdomain בדק לאיזו מוזיקה ישראלים מעדיפים להאזין | איך אנחנו חיים פה? המיזם המשותף של #ערערב ו-@IsraelMadad
— כאן חדשות (@kann_news) February 3, 2022
בואו להשתתף בסקר👇https://t.co/miPCizYog3 pic.twitter.com/ObnJlX4GXB
מה ואיך עושים? נכנסים, נרשמים (מי שעוד לא רשום), ומשיבים על השאלות. חלק מהן יפתיעו אותכם, והשתדלנו שלא יהיו יותר מדי. זה רק סיבוב ראשון, ואנחנו מקווים להוסיף שאלות חדשות בעוד כמה שבועות. המשחק הוא מיזם משותף של התוכנית "ערב ערב" עם מאיה ראכלין, אתר כאן חדשות, ואתר המדד. כאן באתר נאסוף נתונים. אנשי המדד (עם היועץ המדעי פרופסור קמיל פוקס) ינתחו אותם. ובתוכנית הטלוויזיה נציג ונסביר אותם. כל יום חמישי, לקראת סוף התוכנית, נתונים חדשים. ויהיו גם הסברים כתובים ומורחבים, עם גרפים ומסקנות, כאן אצלנו.
אנחנו יודעים לא מעט על ישראלים. אנחנו יודעים כמה ילדים יש להם בממוצע. זה הרבה מאוד ביחס לעולם המערבי. המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.72 נפשות, והמספר הזה לא ממש השתנה בעשור האחרון. מספר הנפשות הממוצע למשפחה עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, אבל הפער בין דתיים לחילוניים אצל משפחות יהודיות גבוה יותר מהפער במשפחות ערביות.
אנחנו יודעים גם איך הישראלים מחולקים למחנות פוליטיים (הרבה יותר בימין). אנחנו יודעים לדרג אותם על פי סולמות שונים של הכנסה והשכלה (הפער בהכנסות גדול), וגם של מסורת ודתיות. אגב, לא תמיד קל לקבוע היכן ישראלים נמצאים על סולם הדתיות. כמו שהסברנו פעם, שיעור הדתיים בישראל משתנה מסקר לסקר, ולפעמים מדובר בהבדלים משמעותיים. הסקלה הנרחבת נעה בין קצת יותר מ-10% (הסקר החברתי של למ״ס), לבין קרוב ל-30% (בנוסח המרחיב ביותר של סקר המכון לדמוקרטיה).
גם על העמדות שלהם בתחומים שונים אנחנו יודעים לא מעט, בין השאר בזכות שיתוף הפעולה של כאן חדשות והמדד. לדוגמה, אנחנו יודעים שרובם היו מעלים את שכר המורים, בעיקר הזוטרים, אבל חושבים שמערכת החינוך היא מערכת בזבזנית (אנחנו יודעים, כי שאלנו במסגרת "משחקי התקציב"). ועוד דוגמה: אנחנו יודעים שיש ביניהם מחלוקות משמעותיות על השאלה מהי "יהדות" ומיהו "יהודי" (כי שאלנו במסגרת המשחק "מיהו יהודי"). ועוד דוגמה: אנחנו יודעים שבן גוריון היה ראש הממשלה הכי טוב בעיניהם, ואהוד ברק הכי פחות טוב (כי ביקשנו לדרג). ועוד אחת אחרונה: אנחנו יודעים שהם היו מתגברים שעות מתמטיקה לילדיהם, ומקצצים בשעות התנ״ך והספרות (זה ממיזם "שעת חינוך" עם משחקי הכיס).
מה יהודי בעיניך? | עוד יום
אבל יש לא מעט שאנחנו לא יודעים, או יודעים בצורה לא מסודרת. בעיקר משום ששאלונים מופצים, בדרך כלל, כדי לבחון היבטים של אתגר או שסע. האם יש בעיה של מזרחים ואשכנזים; האם יש מתח קשה בין יהודים ובין ערבים; למי הישראלים מתכוונים להצביע, והאם הם בעד או נגד נישואים אזרחיים?
כמובן, כל אלה הן שאלות חשובות, אבל לא השאלות שמכסות את החיים האמיתיים של בני האדם. רובנו קמים בבוקר ולא חושבים רק על פוליטיקה, או על אתגרי הזירה הציבורית. אנחנו חושבים על חוגים לילדים, על שיפוץ הבית, על משהו שצריך לקנות, חשבון שצריך לשלם, סרט שראינו, מסעדה שהייתה טובה. ודווקא על הדברים האלה, שמרכיבים את חיי היומיום, אנחנו שואלים פחות ולכן גם יודעים קצת פחות. לא שלא יודעים כלום – אבל יודעים פחות.
למה שונאים תנ"ך? | עוד יום
זה התיקון שהחלטנו לעשות עכשיו. תיקון שמשמעותו הקדשת משאבים ותשומת לב ליומיום: למאכלים, תרבות, אורח חיים, הווי, משפחה, יחסים – כל הדברים החשובים. המטרה היא להקיף כמה שיותר נושאים, לאט ובסבלנות. קודם שואלים, אחר כך מנתחים את הנתונים, אחר כך משתפים אותכם בדברים המעניינים שגילינו עליכם – עלינו. זה תובע מאמץ קטן של מילוי שאלון לא ארוך (מצדכם), ומאמץ קטן של ניתוח נתונים (מצידנו), והתמורה, כך אנחנו מאמינים, תצדיק את המאמץ. נלמד קצת על עצמנו, נפתיע את עצמנו, נכיר קצת יותר טוב את מי שלא דומים לנו, נמצא את עצמנו, לפעמים נאבד את עצמנו. נגלה איך אנחנו חיים. אנחנו – קהילה גדולה של ישראלים, דומים, שונים, ובכל מקרה שותפים.
