בתחילת השבוע הזה, הרגשנו את האדמה רועדת פעמיים. למרבה המזל הרעידות האלו היו חלשות יחסית ולא גרמו לנזקים. רק לכמה שניות של חרדה. העניין הוא שהיחס של המדינה לסוגיית רעידות האדמה הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. מדובר כאן על איום שכל המומחים תמימי דעים שבמוקדם או במאוחר בוא יבוא. לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי.
אתם כבר מכירים את כל המשפטים האלו בעל פה. דוחות מבקר המדינה נכתבו ב-2018 ו-2011. כבר 10, ו-15 ו-20 שנה שמסתובבות במשרדי הממשלה מצגות עם פירוט של תרחישים מסמרי שיער, וממדי נזק שקשה להעלות על הדעת. ולמרות כל אלו, שיכולות להפוך ברגע אחד להיות המציאות של כולנו, כמעט ולא נעשה דבר.
האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
הפעם בהסכת "עוד יום" נדבר על דברים שלא אוהבים לדבר עליו בדרך כלל. מה התרחיש שבפניו נעמוד כשרעש האדמה העוצמתי יגיע, מאיזו קטסטרופה אנחנו חוששים, ואיפה בכל זאת הצלחנו לצמצם קצת פערים. מתארחים הגאולוג ד"ר אריאל היימן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ראש מטה פיקוד העורף תא"ל יצחק בר. וגם ננסה בעזרתו של גיל גורן, ממעבדת איזוטסט להבין מה כדאי לבדוק בבניין המגורים שלנו או של משפחתנו, במידה שהוא אחד מאלו שנבנו לפני 1980, שלא על פי התקן לרעידות אדמה.
ביום שהאדמה תרעד: מסע בין ערים לא ממוגנות
לפי הערכות, כמיליון מבנים בישראל נמצאים בסכנת קריסה במקרה של רעידת אדמה חזקה - כך פורסם שלשום בחדשות הערב בכאן 11. הרשויות המקומיות, בסיור רשות החירום הלאומית, הם שאחראים על חיזוק מבנים, אך הנושא הוזנח במשך עשרות שנים.
ארבעה רעשי אדמה הורגשו בישראל בארבעת החודשים האחרונים. באוקטובר, אחרי רעידת אדמה ביוון בעוצמה של 6.5 דרגות, דיווחו ישראלים על תזוזות גם כאן. גם לפני שבועיים רעידת אדמה חזקה בקפריסין גרמה לאדמה לרעוד בישראל. הרעידות האחרונות, בינתיים, היו ממש לפני כמה ימים בצפון הארץ: אחת הורגשה סמוך לחצות באזור בית שאן בעוצמה של 3.7, והשנייה אירעה היום בצהריים גם היא באותו אזור, הפעם בעוצמה של 3.5.
