תגידו, אתם קראתם את התחקיר המטורף שהתפרסם הבוקר (שלישי) בעיתון כלכליסט? בתחקיר הזה הכתב תומר גנון חושף שמשטרת ישראל השתמשה בתוכנה של חברת NSO, חברת סייבר התקפי ישראלית, בשביל לרגל אחרי אזרחי ישראל.
דיברתי על זה קצת עם חברים שלי הבוקר. אני הזדעזעתי לחלוטין, אבל חלק אמרו - "תשמע, אם זה כלי שעוזר לעצור פשיעה, מה לא בסדר בזה?". אז זהו, שהכול לא בסדר בזה.
היום כשמשטרת ישראל רוצה להתקין למישהו למשל האזנת סתר, היא צריכה לאסוף מידע מודיעיני. עם המידע הזה היא צריכה ללכת לבית המשפט, להציג אותו ולהגיד - "אנחנו חייבים האזנת סתר למישהו מסויים", ואז השופט יאשר להם את המהלך לתקופה מאוד מוגבלת.
אם בטעות כשהם מאזינים עולה על הקו איזה חבר כנסת או שר, הם חייבים להפסיק להאזין. אם יש עורך דין בשיחה, הם לא יכולים לתמלל אותה. במקרה הזה, משטרת ישראל מצאה פרצה קטנה בחוק והתחילה להשתמש בתוכנה של NSO בשביל לעקוב אחרי הטלפונים של אזרחים רנדומליים, רק כי בא לה.
מאחורי תעשיית הצללים | "עוד יום"
זה לא נורמלי במדינה דמוקרטית, ומזכיר לי משטרים מאוד אפלים ממזרח אירופה לפני הרבה מאוד שנים. את הסקוריטטה ברומניה או את השטאזי במזרח גרמניה. אין שום מצב בעולם שאנחנו, הציבור הישראלי, יכולים לקבל מצב שבו משטרת ישראל, מתי שבא לה, נכנסת לטלפון של מי שלא בא לה טוב בעין או מכל סיבה אחרת, ומתחילה להוציא משם את כל האינפורמציה שלו.
כל יום שעובר בלי שהשר לביטחון הפנים עמר בר-לב מגנה את זה, מפסיק את הפרקטיקה ושם סוף לאלימות הדיגיטלית המשוגעת הזאת - זה יום שאנחנו לא באמת חיים בדמוקרטיה.
הבכירה שאחראית על האזנות הסתר: מי שחושב שאפשר לאכוף פשיעה חמורה בלי כלים טכנולוגיים – טועה
