נכון להבוקר המדד מראה 50-50. מי מתאים יותר כראש ממשלה? החלוקה שווה. חצי חושבים שבנט וחצי שנתניהו. זה מחייב הסבר, כי לא מזמן ראינו תוצאה אחרת, ובנט הוביל בערך ב-5%. מה קרה? שני דברים – מה שידוע ידוע (קורונה, קטטות בממשלה וכל מה שיש בחדשות), אבל יש גם מה שנסתר מהעין ומחייב גילוי נאות.
בנט או נתניהו, מי באמת יותר מתאים להיות רה״מ? הצביעו
אז מה, 2021 הייתה שנה דרמטית או לא כל כך? בואו ודרגו
זה מה שנסביר: למה המספרים השתנו לרעת בנט? זה יהיה הסבר קצת מאכזב. הם השתנו, לפחות אצלנו, בגלל שינוי בשיטת השקלול של אתר המדד. לפי השקלול הישן, בנט עדיין מוביל בשיעור דומה למה שהיה קודם. אבל אחרי שהחלפנו את המשקולות שאנחנו משתמשים בהן, המשוואה השתנתה. תשאלו – למה החלפתם? התשובה – כי נראה לנו שהמשקולות החדשות נכונות יותר.
היועץ המדעי של המדד, פרופסור קמיל פוקס, עבר על קובץ הנתונים המלא וקבע כיצד נכון לשפר את השקלול, וכך עשינו. אנחנו מקווים שהתוצאה עכשיו יותר מדויקת, אבל מחויבים לדווח על השינוי, כדי שאף אחד לא יניח שיש צניחה פתאומית ברמת האמון בבנט, אין צניחה כזאת. מלכתחילה השקלול שלנו כנראה נתן לבנט קצת יותר ממה שהגיע לו.
תשאלו – ואיך אתם יודעים שעכשיו זה יותר טוב? התשובה האמתית היא שאנחנו לא יודעים. לא בוודאות. סקירה ושקלול אינם מדע מדויק. כלומר, המתמטיקה מדויקת, אבל צריך לקחת בחשבון שיש פער אפשרי בין המציאות ובין האופן שבו היא משתקפת במדגם, מוצלח ומוקפד ככל שיהיה. בין השאר בגלל הסיבה הזאת: אנחנו לא רק סוקרים לבד, אלא גם משווים כל הזמן תוצאות של כלל הסוקרים וכלל הסקרים. קחו לדוגמה את הליכוד. בחמישה סקרים אחרונים המפלגה קיבלה פעמיים 33 מנדטים, פעמים 34 ופעם אחת 35. אולי היא פשוט ירדה קצת – מ-35 ל-33. אולי העובדה שמדובר בחמישה סקרים שונים של חמישה סוקרים שונים, שלכל אחד מהם מדגם משלו ושיטת שקלול משלו, הובילה לתוצאות קרובות אבל שונות.
ומה עם בנט נגד ביבי? הנה נתון שעוזר להניח שמה שקובע סקר המדד, 50-50, הוא מדויק או די קרוב לזה. בשבוע שעבר, בסקר ערוץ 13, נשאלה השאלה 'האם הייתם רוצים שנתניהו יחזור לכהן כראש ממשלה?' 50% אמרו לא. אלה מן הסתם 50% של בנט. 36% אמרו כן, ועוד 14% אמרו שהם לא יודעים. אלה כנראה ה-50% של נתניהו.
ושוב שאלה: למה את ה״לא יודעים״ נכון יותר להקצות לנתניהו? נציג עוד הנחה. לא ידיעה – הנחה: אולי הלא יודעים הם מי שבעצם לא כל כך רוצים שנתניהו יחזור, ומצד שני, כשהם משווים בינו לבין בנט, הם מרגישים שנתניהו הוא המתאים יותר. אז כשהם נשאלים (על ידי המדד) מי מתאים יותר – הם עונים ביושר, על פי עמדתם: נתניהו. כשהם נשאלים אם הם רוצים שנתניהו יחזור הם שוב עונים ביושר, על פי עמדתם – הם לא בטוחים שכן ולא בטוחים שלא. פנים לכאן או לכאן.
מה היה קורה אם לא יכלו לומר ״לא יודעים״? הפעם, אנחנו אלה שלא יודעים, כי ערוץ 13 לא ניסה לשאול כך. גם זה הבדל בין הסקר של המדד לחלק מהסקרים האחרים. המדד נותן רק שתי אפשרויות, בנט או נתניהו, בלי לא יודעים, בלי אף אחד מהם, בלי מישהו אחר. או זה או זה. מן הסתם, חלק מאלה שאומרים ״בנט״ מאוד בטוחים שבנט יותר טוב, וחלק פחות בטוחים. אם יכלו לומר ״לא יודעים״ אולי היו עושים זאת. אבל באין אפשרות להסס, הם מכריעים. כאמור, כרגע הם על 50-50.
אפשר לומר שזו תוצאה סבירה לבנט, שעם שישה מנדטים מקבל העדפה כראש ממשלה ממחצית מהציבור. אפשר לומר שזו תוצאה סבירה לנתניהו, שלמרות שאף סקר אינו חוזה לו אפשרות להקים קואליציה, הוא עדיין מקבל את אמונו של חצי מהציבור מול ראש הממשלה המכהן.
