כולנו מכירים את הסצנה הזאת בסרטים האמריקניים: בית המשפט. העד עולה על הדוכן. עורכי הדין של הצד השני מטיחים בו דברים קשים. הוא מתווכח, אך בסוף נשבר וברגע דרמטי במיוחד מגלה את האמת או מודה באשמתו שלו. הקהל באולם נסער. השופט או השופטת הולמים בפטיש ודורשים שקט. סוף טוב. קאט.
עכשיו תעשו קאט בעצמכם ותשכחו מזה. הסצנה הזאת שמורה בעיקר לסרטים. מספר המשפטים בארץ שבהם תראו סצנה דומה לזו קרוב לאפס, ובטח לא כשמדובר במשפטים מורכבים, בעבירות שמוגדרות "צווארון לבן". בטח בתיק של מאות עדים, ובטח ובטח בתיק רגיש כמו תיק של ראש ממשלה לשעבר, שהיה עוד ראש ממשלה מכהן כשהתיק התחיל.
את הסיכום של עדות ניר חפץ, חשובה ככל שתהיה, והיא חשובה, מוקדם לעשות. לא, אי אפשר לומר עכשיו אם התיק קרס או שהוא תיק חתום ונעול. אפילו את שלושת הימים הראשונים לעדותו של עד המדינה בתיקי האלפים קשה לסכם בצורה מוחלטת של אפס או מאה. בגדול, ניר חפץ שמר על הקו של האישומים, ושירת את המטרה שלשמה התביעה הזמינה אותו. הוא ניסה לשמור על ענייניות, למעט רגע אחד בו השתנק כשסיפר כיצד חצה את הקווים והחליט ליזום פגישה כדי לשבש חקירה צפויה; הוא הקפיד בכבודו של מר נתניהו וסיפק מדי פעם קורת רוח גם להגנה כשהעניק לנתניהו פגז או שניים לתחמושת.
סיכום יום העדות הראשון של חפץ, מתוך חדשות הערב
בסיכום גס, בדיוק כזה שאמרתי לפני כמה משפטים שאי-אפשר לעשות באמת, עדותו של חפץ בימים הראשון והשלישי נחשבת כמחזקת את כתב האישום ואת הראיות האחרות. הוא סיפר על מעורבות מוחלטת של נתניהו בנושאי סיקור תקשורתי, "כמעט כמו נושאים ביטחוניים" העיד חפץ וייצר כותרות בעצמו; חפץ סיפר כיצד נתניהו מעורב בכול, מנהל את האירועים, דורש, מכתיב, מתקשר, "אני על המקלדת ואני שולח - אבל הכול זה הוא" ועוד משפטי מפתח רבים.
סיכום יום העדות השני של חפץ, מתוך חדשות הערב
לעומת זאת, ביום השני היו דווקא גם כמה נקודות לטובת ההגנה. השופטים גם תרמו לכך, כשסירבו לקבל את התזה שמדברי יאיר ובעיקר שרה נתניהו אפשר להגיע למסקנות על רמת המודעות של נתניהו עצמו; או האמירה של חפץ כי נתניהו מעולם לא שלח אותו להעביר מסר רגולטורי לאלוביץ': אמנם אין טענה כזאת בכתב האישום, אבל המשפט הזה ודאי לא מזיק לנתניהו, בלשון המעטה.
אבל אלו, כאמור, שלושה ימים, של עדות ראשית בלבד - כלומר חקירה מטעם הפרקליטות; ואפילו בהם היו רגעים כאלה וכאלה. העדות הראשית תימשך עוד יום-יומיים ואז יהיו שבועות של חקירה נגדית. "אני מבין מה מחכה לי", זרק חפץ השבוע, כשהסניגורים שבו והבטיחו שזו תשנה את התמונה. שבה יתבררו הלחצים והתרגילים שעשו לחפץ בחקירה. שבה יוטל ספק רב אם מישהו מהנאשמים עבר עבירה כלשהי.
סיכום יום העדות השלישי של חפץ, מתוך חדשות הערב
ויודעים מה? גם אחרי שכל העדות תסתיים, עדיין אי אפשר יהיה לסכמה בוודאות. עדותו של חפץ היא חלק ממארג שלם. עדים צריכים להישמע, כולל שני עדי מדינה נוספים, ועוד ראיות יוגשו. וכל זה רק בצד של התביעה. לאחר מכן (ואל תשאלו אותי מתי זה יהיה. לא בקרוב, ממש ממש לא בקרוב) יחל החלק של ההגנה, עדויות הנאשמים אם יירצו, ועוד. רק כשהשופטים יבחנו הכול כמכלול, הם יכריעו כמה העדות הזאת - הדרמטית - שינתה את פני התיק, וכיצד.
עדות המקורב שחצה את הקו | האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
אגב, דבר אחד מכל הסצנה שתוארה בהתחלה כן קרה השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים: השופטים ביקשו שקט. או-הו כמה שהם ביקשו. ניסו, לחצו, אמרו לצדדים להתנהג בכבוד אלו לאלו, ביקשו מההגנה להפחית את ההתנגדויות, שמרו על טון רגוע. אבל המתח באולם נשמר. ולא נראה שהוא ייפסק בקרוב.
