עדכון 17.11: יו"ר הכנסת מיקי לוי הקים את ועדת האתיקה, חברי האופוזיציה מונו ללא הסכמתם. ח"כ יעקב מרגי הודיע על התפטרותו מהוועדה זמן קצר לאחר מכן
הכנסת היא מקום עבודה נפלא, בעיקר למי שלא רוצה לעבוד. יש לח"כים לוח חופשות מאד נדיב, בערך ארבעה חודשים בשנה, לא כולל בחירות. המליאה פתוחה רק שלושה ימים בשבוע, והתקנון הוא לא המסמך הכי נוקשה בעולם. אם אתה ח"כ בטלן, אתה יכול לעשות פחות או יותר מה שאתה רוצה. בסייג אחד.
אמורה להיות ועדה בכנסת שאחראית לכך שכולם יתנהגו כמו שצריך - ועדת האתיקה. הבעיה היא שהיא כבר כמעט שלוש שנים לא ממש קיימת. להבדיל מוועדות הכנסת "הרגילות", כמו הכספים או הכלכלה, בהן ההרכב נקבע לפי הרכב המחוקקים, ועדת האתיקה תמיד תכלול שני חברים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. כך שהתירוץ של חילוקי הדעות בנושא ההרכב לא חל במקרה הזה.
זה לא שעיננו צרה בהרגלי העבודה של חברי הכנסת, מלבד הנוכחות במשכן, הוועדה צריכה גם לפקח על הרגלי השיח של הח"כים. הזעקות "מחבל", "נאצי", "תולעת" ושאר גידופים שנאמרים במליאה, הם בני ענישה בוועדת האתיקה, לו רק הייתה קיימת.
יש להודות, שזה לא שעכשיו הכנסת נהייתה זירת גידופים ושחיתות בגלל שאין פיקוח. תמיד היו ריבים מכוערים, וח"כים נהנתנים מדי, ותחום אפור. אבל פעם הם היו נענשים, או לפחות ננזפים. בכנסת הזאת אין שום הרתעה. קשה למדוד הידרדרות של שיח. קשה למדוד היחלשות של פרלמנט, או ירידה בכבוד שלו. אחד הדברים המדידים היחידים בהקשר הזה הוא פרלמנטים שלא מצליחים להקים ועדת אתיקה. את התואר הזה יש לנו.
