אחת השאלות שהתעוררו בעקבות הקריסה של פייסבוק ושלוחותיה אתמול, היא - איך בכלל הגענו למצב שבו חברה אחת מרכזת חלק גדול כל כך מהפעילות הדיגיטלית שלנו. האמת היא שזו לא רק פייסבוק. חלק גדול מהאינטרנט נמצא בידיים של גוגל, חלק גדול אחר נמצא בידיים של אמזון. יש פה כמה חברות שמחזיקות את המפתחות לחיים הדיגיטליים שלנו.
חיסול המתחרים - רכישה אחר רכישה: כך הגענו למצב שפייסבוק השתלטה על רוב הפעילות הדיגיטלית שלנו@amsterdamski2 #חדשותהערב pic.twitter.com/Er2svMtGBA
— כאן חדשות (@kann_news) October 5, 2021
במקרה של פייסבוק, זה לא קרה במקרה. במשך השנים רכש צוקרברג את כל הגופים הגדולים שהוא חשב שעלולים לאיים על פעילות הליבה של פייסבוק.
ב-2012 צוקרברג החליט שפייסבוק תקנה את אינסטגרם, בסכום של מיליארד דולרים כשהבין שאינסטגרם עלולה להיות מתחרה ישירה בפייסבוק. שנתיים לאחר מכן הוא החליט שפייסבוק תקנה את ווטסאפ, הפעם בסכום אסטרונומי ממש של 19 מיליארד דולרים.
תזכרו: אנחנו לא זקוקים לפייסבוק - היא זקוקה לנו
למה? פשוט כי הוא ראה ששירות ההודעות של פייסבוק - המסנג'ר - מגיע רק למקום השני במספר המשתמשים, אז הוא קנה את המקום הראשון, וחיסל את התחרות. ככה, לאט לאט, לצד רכישות נוספות ומוצרים נוספים שהיא השיקה שהרגו מתחרים קטנים ממנה, פייסבוק נהייתה מונופול.
לא מונופול במובן הקלאסי של יותר מ-50% מהשוק, אלא מונופול במובן של חברה שאי אפשר באמת להתחרות בה. נניח שמישהו היה מקים רשת חברתית מתחרה, טובה פי אלף. אתם לא הייתם עוברים אליה, כי כל החברים שלכם בפייסבוק. עובדה, זה קרה - גוגל הקימה רשת חברתית מתחרה ב-2011 שנקראה גוגל פלוס. היא היתה הרבה יותר טובה, וכלב לא עבר אליה, עד שהיא נסגרה. אוקי, אז פייסבוק גדולה ומפחידה ומשפיעה על הדמוקרטיה ומחזיקה בנתח אדיר משוק הפרסום ומה שאתם רוצים, האם זה אומר שצריך לפרק אותה? השאלה הזו נמצאת ממש בימים אלה גם על שולחנם של בתי המשפט בארצות הברית, וגם על שולחנם של המחוקקים האמריקנים. אם התקלה הזו היתה נמשכת שישה ימים, במקום שש שעות, כולנו היינו עוברים לתחליפים. לטלגרם, לטוויטר, לטיקטוק, למה שזה לא יהיה. פייסבוק יודעת את זה, ולכן היא נלחמת עלינו בכל הכוח, בשביל להשאיר אותנו אצלה כמה שיותר. יותר ממה שאנחנו זקוקים לפייסבוק, פייסבוק זקוקה לנו.
