אין דבר פחות מפתיע מבקשת הממשלה לדחות את פינוי חאן אל אחמר. זו לא שמאלנות שקפצה על חבריה, וגם לא רצון עז להשאיר את היישוב על כנו. זו פעולה טריוויאלית של ממשלה: קביעת סדר עדיפויות. יש בחיי ממשלה הרבה החלטות שצריך לקבל, והרבה שצריך לבצע, ולכל אחת משקל ומחיר. לאופן שבו ממשלות מקבלות החלטות יש דפוס די קבוע: כאשר המשקל גבוה והמחיר נמוך – מחליטים ומבצעים. כאשר המשקל נמוך והמחיר נמוך – מבצעים אבל לא בדחיפות. כאשר המשקל גבוה והמחיר גבוה, משתדלים לבצע – אלה ההחלטות החשובות באמת בדרך כלל.
ואז, יש גם החלטות כמו זו של חאן אל אחמר. החלטות שמשקלן נמוך ומחירן גבוה. הפינוי לא דחוף כמעט משום בחינה, ולא ישנה את מצבה של ישראל לטובה כמעט משום בחינה. מצד שני, החשש הוא שיהיה לו מחיר גבוה, אולי גם באלימות בשטח, אבל עוד יותר מזה בביקורת וטרחנות בינלאומית. לא במקרה, זו החלטה שנדחית שוב ושוב. זה גורל רוב ההחלטות שמשקלן נמוך ומחירן גבוה.
חאן אל אחמר יפונה? הדולר יקרוס? ומה עוד יקרה? בואו לחזות את אירועי המפתח של השנה הבאה
צודקים המבקרים: הדחייה הנוספת שולחת מסר לא בריא של כניעה למעורבות החצופה של מדינות זרות בענייניה של ישראל. אם ישראל הייתה תוחבת את אפה לענייניה של איטליה כמו שאיטליה תוחבת את אפה לפרשת חאן אל אחמר, הממשלה ברומא לא הייתה רואה זאת בעין יפה. מצד שני, אין חידוש רב בניסיונות של מדינות, בעיקר באירופה, לטרפד מדיניות ישראלית בשטחים, וההתמודדות עם הניסיונות האלה צריכה להיעשות בסבלנות ובחוכמה. להתעקש במקום שמוכרחים להתעקש, ולמסמס במקום שאפשר למסמס.
ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, דחה את פינוי חאן אל אחמר פעם ועוד פעם. מבקריו מימין תקפו אותו על כך, וזה כולל גם את מי שמכהן היום כראש הממשלה. הביקורת שלהם נראית היום קצת חלולה וקצת עלובה. לא נורא: מוטב להיראות קצת טיפש, מאשר לעשות צעד טיפשי. כמה להוסיף לתקציב הבטחון? כמה לשלם למורות? האם מי שמתאמץ מצליח? בואו לשחק במשחקי התקציב מה יקרה בחאן אל אחמר בסופו של דבר? הוא מן הסתם יפונה, בזמן או בהסדר כזה או אחר, או שלא. זו לא שאלה דרמטית לגורלה של ישראל. אגב, היא גם לא עד כדי כך דרמטית לגורל התושבים בספק-יישוב הזה. מן הסתם, אם היו מסכימים לעבור למקום אחר היו יכולים לחיות בתנאים טובים יותר. ממילא, כל המאבק הזה הוא מאבק על סמל. מכיוון שכבר החלטנו לפנות, וכבר נלחמנו בבית המשפט, אנחנו מתעקשים שמוכרחים לפנות. מכיוון שהם התעקשו לא להתפנות, וכבר גייסו את דעת הקהל בעולם, הם מתעקשים להישאר. האמת היא, שאם לישראל דחוף לפנות בנייה לא חוקית, ולעשות סדר היכן שצריך, יש מי שיכול להכין עבורה רשימה של מאה פינויים והסדרות שאפשר לעשות לפני שמגיעים לחאן אל אחמר, ושאינם בהכרח פחות חשובים. אולי כדאי להתחיל בזה.
