איש בכיר בפרקליטות, משפטן שקול וזהיר בהחלטותיו, תיאר בפני באחרונה את הדילמה האמיתית בפניה ניצב פרקליט המדינה החדש, עמית איסמן, כאשר נקרא להכריע בעניין קיום משפט חוזר בתיק רצח תאיר ראדה. מצד אחד, אמר, כל אנשי הפרקליטות והמשטרה, שנחשפו לתיק ולראיות שנאספו בו – לרבות החדשות - משוכנעים שרומן זדורוב הוא הרוצח. שלא נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. שההרשעה נשענת על ראיות מוצקות.
מצד שני, אמר, איך אפשר לנהל עכשיו משפט חוזר 15 שנה אחרי הרצח והמעצר של רומן זדורוב, כאשר חלוף הזמן הרב ובעיות הזיכרון אינם מסייעים בירידה לחקר האמת? איך אפשר להתחיל הכול מחדש, כאשר צוות התביעה המקורי פרש כבר מזמן מהפרקליטות ולפחות עד חשוב אחד נפטר? איך אפשר להכניס לנעלי התביעה צוות חדש שאינו מכיר את רזי הפרשה, ויחלוף זמן רב עד שישלוט בחומר החקירה ובאלפי עמודי הפרוטוקול של בתי המשפט?
בעוד שבועיים יתקיים דיון על מעצרו של זדורוב - המדינה לא הודיעה רשמית לבית המשפט, אך צפויה להתנגד לשחרורו. סוגיה נוספת במחלוקת - סביב אילו ראיות יתקיים המשפט@almog_tamar #חדשותהערב pic.twitter.com/PsigCe0U4C
— כאן חדשות (@kann_news) July 14, 2021
התשובה ששמעתי מאותו פרקליט, כמו מכמה אחרים, הייתה צפויה: קשה לעמוד במטלה הזאת, קשה עד כמעט בלתי אפשרי. בדוחק, ממש בדוחק, אמר, ניתן אולי לנהל מחדש את התיק הזה, אבל הסיכוי לנצח בו לא ברור. הספקות שהתעוררו למשל אצל סגן נשיא העליון חנן מלצר, כאשר הוצגו בפניו ראיות חדשות, אינם פשוטים.
בשיחות סגורות בין פרקליטים צפה ועלתה השבוע השאלה האם ייתכן שחף מפשע, הורשע בישראל ברצח בידי כל כך הרבה שופטים. האם ייתכן שמסננת מערכת האכיפה והמשפט שלחה לכלא לעשרות שנים חף מפשע?
התשובה החד-משמעית שקיבלתי: כן, זה עלול לקרות וזה כבר כמעט קרה בתיק רצח החייל אולג שייחט. החייל הזה נורה למוות לא הרחק מכפר כנא באזור נצרת, רוצחיו לקחו ממנו את נשקו, נעצר חשוד ששמו טרק נוג'ידאת וזה הודה ברצח כמה פעמים. פעם אחת הודה בעת חקירתו בשב"כ, פעם שנייה בעת חקירתו במשטרה, פעם שלישית בעת הארכת מעצרו. בנוסף, בבדיקתו במכונת אמת, נקבע ששיקר.
חלפו כמה חודשים, אלמונים פתחו באש על סיור של משמר הגבול שנע באזור שבו נרצח החייל, אחד מהם נהרג מאש החיילים, שני נתפס כשברשותו הרובה של החייל הנרצח אולג שייחט. כלומר, הנאשם שהודה ברצח ושיקר במכונת האמת לא היה הרוצח האמיתי. בצדק מיהרו לשחרר אותו.
מה יכול היה לעשות בנסיבות האלה עמית איסמן, אחרי שארבעה פרקליטים שמינה לבחינת הנושא קבעו פה אחד שאין סיבה לשחרר את זדורוב? מה יכול היה לעשות כאשר ידע שגם אחרים שליוו את החקירה והמשפט משוכנעים שזדורוב הוא הרוצח? האם יכול היה ציבורית להחליט על שחרור הרוצח בטענה מביכה שהמדינה אינה מסוגלת למנות צוות פרקליטים חדש בתיק המחריד?
התשובה שלילית קטגורית. כאן, בדילמה המאוד מאוד קשה, נקרא פרקליט המדינה להכריע - והכריע: המורשע ברצח לא ישוחרר. יתקיים משפט חוזר.
האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
