איזה אחוז מיהודי העולם גרים בארצות הברית? שאלה טובה. הוועד היהודי-אמריקני כלל אותה בסקר של יהודים בישראל, כדי לבחון את ידיעותיהם על האחים שמעבר לים (ותכף נדבר על השאלה אם הם באמת אחים). התשובה הנכונה היא שליש עד שני שליש. קצת יותר ממחצית היהודים בישראל ידעו את התשובה. התשובה היותר נכונה, אבל היא לא נכללה כאפשרות בסקר, היא שאנחנו לא באמת יודעים. לא יודעים כמה יש. מי שרוצה להבין מדוע, צריך לעקוב אחרי ויכוח, שיש בו יותר משמץ של טרחנות, בין סוקרים ודמוגרפים העוסקים בנושא הזה.
דו״ח מכון פיו האחרון (גירסה עברית כאן) העמיד את מספר היהודים על שבעה מיליון וחצי. אבל בתוכו נכללה גם הסתייגות הקובעת מספר נמוך בהרבה, שישה מיליון. כך או כך, שליש עד שני שליש מכלל העם היהודי נשמע בערך נכון. ובכל זאת צריך לומר: אם אפילו הדמוגרפים לא יודעים כמה, האם הכרחי שאזרחי ישראל ידעו כמה?
יש לכם אמון בליברמן כשר אוצר? במיכאלי כשרת תחבורה? בואו והשיבו לסקר המדד
הסקר של הוועד היהודי-אמריקני בא לבדוק, ולהוכיח, שיהודים בישראל ובארצות הברית לא יודעים הרבה אלה על אלה. מכאן נובעת טענה משתמעת שמוטב שידעו יותר. האם היא נכונה? שוב, שאלה מעניינת. יכול להיות שאם ידעו יותר ירגישו קרבה גדולה יותר וישפרו את היחסים ביניהם (ועל זה אפשר לשאול: האם חשוב שישפרו את היחסים ביניהם). מצד שני, אולי אם ידעו יותר ירגישו קרבה גדולה פחות? זו אפשרות שצריך לקחת בחשבון, בין השאר לנוכח הנתונים עצמם.
הנה דוגמה: 58% מיהודי ארצות הברית מרוצים מהאופן שבו הנשיא שלהם, ג׳ו ביידן, מנהל את יחסי ישראל-ארצות הברית. האם טוב שידעו שלעומתם, רק 17% מהיהודים בישראל מרוצים מהנשיא ביידן? אולי הידיעה תחדד את הסקרנות שלהם, ואת הרצון להבין מדוע הצד השני שונה מהם כל כך. אולי הידיעה תגביר את הניכור שלהם, ואת התחושה שמדובר בעולמות כל כך שונים, עד שלא ניתן לגשר עליהם.
ועוד דוגמה: גם אמריקנים וגם ישראלים התבקשו לבחור בסקר הזה כיצד היו מגדירים את יחסיהם עם יהודים מהצד השני של האוקיינוס, האם הם כמו ״אחים״, ״בני דודים״, ״משפחה מורחבת״, או ״לא חלק מהמשפחה״. כמובן, זו שאלה מורכבת. אבל מנסחיה מניחים שבחירת ההגדרה מעידה על עוצמת הקרבה. ובמובן הזה, נדמה שישראלים ואמריקנים די דומים בכך שהקבוצה הגדולה מתוכם בוחרת בהגדרה השלישית בעוצמתה: ״משפחה מורחבת״. האחוזים כמעט זהים. 46% לאמריקנים, 45% לישראלים. אבל ראו מה קורה כאשר יורדים קומה, ומבררים מי לא רואה בצד השני ״משפחה״. ושוב נשאל: האם טוב שהישראלים יבינו שיותר מרבע מהאמריקנים (28%) לא רואים בהם משפחה? או שמא הפער בנתון הזה (רק 13% מהישראלים לא רואים באמריקנים משפחה) עלול להוביל לניכור.
כ-40% מהיהודים באמריקה אומרים שהקשר לישראל לא כל כך חשוב, או בכלל לא חשוב, לזהות היהודית שלהם. כ-60% מהיהודים בישראל אומרים שיהדות התפוצות חשובה, בעיקר משום שהיא תומכת פוליטית וכלכלית בישראל. האם טוב שאלה ידעו את האמת על אלה? והאם יש סיכוי שידעו את האמת אלה על אלה?
ככל שמדובר בישראלים, רובם אומרים שהיו רוצים ללמוד יותר על יהודי אמריקה. אבל מותר לחשוד בהם שזו אמירה שאין בה הרבה ממש, שהרי, אם באמת היו רוצים, יש מאה דרכים ללמוד יותר שהם אינם מנצלים. ובכלל, מה זה ״רוצים״? 30% אומרים ״ככה ככה״. אלה בטח לא יטרחו. עוד כשליש אומרים ״מעוניינים במקצת״. נדמה לי שגם אלה לא ילמדו. רק 10% ״מאוד רוצים״ ללמוד יותר על יהודי התפוצות. מי שמאוד רוצה אולי ילמד. וגם זה, כפוף לשאלה כמה עוד נושאים הוא מאוד רוצה ללמוד, ומה סדר החשיבות שלהם. יש בינינו שמאוד רוצים ללמוד הכול, מפיזיקה תיאורטית ועד מחול מודרני. ברור שהכול אי אפשר, ולכן צריך לתעדף. השאלה עד כמה מישהו רוצה ללמוד משהו היא שאלה כמעט חסרת משמעות, אם איננה מוצגת בהקשר של סדר עדיפויות מול נושאים אחרים.
יש לכם אמון בבנט כראש ממשלה? בלפיד כשר חוץ? בואו והשיבו לסקר המדד
נסכם:
אם יש למישהם ציפיה שיהודי ישראל ידעו יותר על יהודי אמריקה צריך לשאול אותם כמה שאלות:
1 – כמה זה יותר?
2 – על חשבון מה זה יבוא?
3 – מה מטרתו של הידע הנוסף?
4 – האם בטוח שידע נוסף הוא הדרך להגשים את המטרה?
כבר 20 שנה שאני עוסק במחקר וכתיבה על היחסים בין יהודי ישראל ליהודי אמריקה, ואני לא בטוח שיש לי תשובה ממש טובה על אף אחת מהשאלות האלה.
