רבע שעה מתל אביב וחמש דקות משדה התעופה נמצאת העיר לוד - שהפכה לאזור מלחמה בזמן המהומות האלימות בערים המעורבות. איך הגיעה לוד לנקודת הפיצוץ הזאת? מתחת לכול הכוחות ההיסטוריים, הלאומיים והאידאולוגיים שפועלים במקום - מסתתרת שכבה של סיפור נדל"ני, כלכלי וחברתי.
האזינו לפרק בהסכת "חיות כיס" עם שאול אמסטרדמסקי
הפעם בחיות כיס, הגענו לרחובות לוד. התחנה הראשונה הייתה הבית של מאיר ליוש, דובר תנועת "הביטחוניסטים". את האזהרות שמשהו לא טוב עומד לקרות בעיר הוא השמיע שבועיים טרם התלקחה העיר בחודש שעבר ונכנסה למצב חירום אזרחי. האלימות וההתנגשויות בין התושבים היהודים לערבים קרו ברובם בשכונה המרכזית ביותר - רמת אשכול. זו לא שכונה של משפחות פשע, אלא דווקא של אתרים ארכיאולוגיים ומוסדות ציבור. שם גרים זה לצד זה, דלת מול דלת - ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, משפחות חד הוריות, משפחות יוצאות אתיופיה, עולים חדשים וישנים - פסיפס אדיר של החברה הישראלית, אולי המעורבב ביותר שניתן למצוא בישראל. אז איך צוללים לתוך הסיפור הנדל"ני של לוד ולתוך השינוי הפיזי-חברתי שהעיר עברה ב-40 השנים האחרונות? החלק הראשון שלו התרחש בשנות ה-80, אז המדינה התחילה ליישב בלוד משתפי פעולה - תושבים פלסטיניים מהשטחים. בתחילת שנות ה-90 אוכלוסייה יהודית מבוססת יצאה מהעיר לטובת היישובים החדשים דאז שהוקמו, מודיעין ושהם. בו בזמן, במסגרת מבצע שלמה, יושבו כמה עשרות משפחות שעלו מאתיופיה בשכונת רמת אשכול בלוד. כך, באופן די מהיר, שלושת התהליכים יחד - כניסה של אוכלוסיה ערבית חלשה, יציאה של אוכלוסיה יהודית חזקה ויישוב קבוצה מוחלשת של עולים מאתיופיה - שינו את פניה של רמת אשכול, שהפכה לשכונה חלשה מאוד. איך מצליחים לבנות חיים משותפים בלוד כשהפער בין הנרטיב היהודי לערבי בעיר כל כך גדול? לעמותת "ג'ינדס" יש רעיון לקדם פרוייקטים של פינוי בינוי, בצורה שלא תדחוק את האוכלוסייה החלשה החוצה. מה שבטוח - אלא אם כן אתם חיים בלוד או חייתם בלוד, אין לכם צל של מושג מה הולך בה. גם אחרי ששמעתם את הפרק הזה, קיבלתם רק זווית מסויימת מהסיפור שלה, כי לוד היא פשוט מקום מטורף. לוד, סרט מלחמה | האזינו ל"עוד יום" עם מיכל רשף
