במבט מבחוץ, אנשים עלולים לחשוב שהמהומות האלימות בעכו הגיעו משום מקום. אבל מי שחי בה ומכיר אותה טוב יודע שבשנים האחרונות המצב בעיר נעשה יותר ויותר מתוח. המתח הזה הוא לא רק לאומי, הוא גם כלכלי – הוא גובר כשמקום צומח ומתפתח, אך בעיקר קבוצת אוכלוסייה אחת נהנית מהפירות.
האזינו לפרק בהסכת "חיות כיס" עם דנה פרנק
הפעם בחיות כיס ננסה להבין את עכו. איך העיר העתיקה הזו הפכה ליעד תיירותי וקולינרי מבוקש, איך הפיתוח התיירותי המואץ גורם למתחים בין התושבים ליזמים, איך כל זה קשור לאירועים האלימים בערים המעורבות בשבועיים האחרונים ומה צופן העתיד? לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב-2019 כ-30% מתושבי עכו השכירים הרוויחו פחות משכר מינימום. השכר הממוצע בעיר נמוך בכ-2,600 שקלים מהשכר הממוצע במדינה. רוב תושבי העיר העתיקה הם דיירים שחיים בדירות של עמידר, שאינן בבעלותם. בשנים האחרונות הגיעו לעיר עוד ועוד יזמים שרכשו דירות ונכסים בעיר העתיקה, מתוך הבנה שבמקום חבוי פוטנציאל תיירותי אדיר. אבל ככל שהעיר התפתחה כלכלית, כך גבר גם כעסם של חלק מהתושבים המקומיים. בשבועות האחרונים הוצתו והושחתו בעיר עסקים של יזמים. ד"ר ערן כתר, חוקר תיירות במכללה אקדמית כינרת ויועץ למיזמי תיירות, ניסה להסביר את הפחד של תושבי העיר העתיקה. "היו בעכו בעבר מקרי ונדליזם של תושבים כלפי פיתוח תיירותי - הרסו ספסלים חדשים או מנורות רחוב. הטענה של התושבים שהייתה שהם לא רוצים שיפתחו את העיר כי ככה בעצם מתחילים להראות להם את הדרך החוצה. אם תהיה פה תיירות אנשים יקנו את הדירות מעמידר בסכומים שהם לא יכולים לדמיין אפילו, ואז יוציאו אותם. וזה לא כל כך רחוק, אפשר להסתכל על יפו ולראות שזה קורה". האם יש דרך להמשיך את הפיתוח המואץ בעיר בלי לפגוע בתושבים?
