23 ימים לסוף המנדט של נתניהו - והמערכה מול איראן עולה מדרגה

הפוליטיקה בסחרור והמאבק עם איראן על סף רתיחה
רצף שיטתי של פעולות בתקופה האחרונה, שכבר כמעט לא מתחת לרדאר, מצביעות שמישהו קורא תיגר על פעילות הגרעין האיראנית. מנגד בטהראן מאיימים ומבטיחים לנקום. הכל בזמן שהמערכת הפוליטית בישראל מעורער. האם המצב הביטחוני יפתור את הפלונטר – או בדיוק להפך?
מחבר גילי כהן מחבר גילי כהן
Getting your Trinity Audio player ready...
נתנז איראן - إيران نظنز
צילום: AP

חג שמח לכולם, החלה עונת "הפרסומים הזרים". המשא ומתן הקואליציוני בשיאו, נתניהו לוחץ על בנט, ועל סער ועל סמוטריץ', ובעמודי ה"ניו יורק טיימס" – חגיגה. יום יום אנחנו מתעוררים להדלפה חדשה: ישראל אחראית לפעולה כזו, המוסד ביצע דבר כזה – על פי פרסומים זרים כמובן. אלא שההגינות מחייבת לומר שבולמוס ההדלפות התחיל הרבה לפני המשא ומתן הקואליציוני. המזרח התיכון באמת על סף רתיחה.

בשנה וחצי האחרונות יד נעלמה, שהאמת כבר הפסיקה להסתתר, בוחשת היטב במתרחש מעבר לים. רצף שיטתי של פעולות שכבר אינן רק מתחת לרדאר – אלא הפכו להיות כמעט גלויות.

שימו לב ללוחות הזמנים: יולי 2020, פיצוץ במתקן הגרעיני בנתנז, במפעל לייצור צנטריפוגות. נובמבר 2020, אלמונים התנקשו בחייו של מוחסן פח'ריזאדה, אבי תכנית הגרעין הצבאית האיראנית. והאירוע של העת האחרונה, שוב פיצוץ מסתורי במתקן הגרעיני בנתנז. מהלך שמביא לפי גורמי מודיעין לפגיעה קשה במתחם, ומעלה סימני שאלה לגבי המשך יכולת ההעשרה האיראנית ברמה גבוהה – לפחות בתקופה הקרובה. יש גם את הספינות האיראניות: בים סוף, בים התיכון, במפרץ הפרסי, איפה שרק תרצו. בכל אחד מהמקרים, אחרי פאוזה של כמה שעות או מקסימום כמה ימים – נזכר מישהו להודות, בכלי תקשורת זרים כמובן, ידה של ישראל הייתה במעל.

מישהו החליט לקרוא תיגר, כמעט בפומבי, על פעילות הגרעין האיראנית. הפלא ופלא, כל זה קורה בדיוק כשישראל מביטה על המתרחש בשיחות בווינה מהצד, כשממשל ביידן המנומס והקר מאותת לה שהוא כבר לא סופר את האזהרות הנחרצות שלה. מנגד איראן מנסה לנופף באיום ההעשרה ברמה גבוהה כלפי המערב בעת המשא ומתן. ישראל, יגידו הציניקנים, אולי מנסה בדרכה להידחף לשולחן המשא ומתן.

מישהו החליט לקרוא תיגר על פעילות הגרעין האיראנית. הפלא ופלא, כל זה קורה בדיוק כשישראל מביטה מהצד על המתרחש בשיחות בווינה

שימו לב למה שקורה כאן: זה לא רק הפעולות עצמן - כאלו היו לנו משחר קום המדינה – אלא הכמעט פומביות שלהן. ישראל אמנם לא מודה בפה מלא, אבל היא למעשה לוקחת אחריות על הפעולות האחרונות, במעין קריצה מוזרה. שורה של ציטוטים בתקשורת הישראלית והבינלאומית לא מותירים מקום לספק – ישראל האחראית. בינתיים באיראן נזכרו להאשים הבוקר את ה"אויב הציוני" במעשה – והבטיחו גם נקמה. רצף התקריות בים האדום ובמפרץ הפרסי, מטען הנפץ בשגרירות בהודו, תקיפות הסייבר על מתקני המים שנהדפו – ושורה של אירועים נוספים, חלקם הרחק מהעין הציבורית, הוכיחו שבאיראן יודעים גם הם להוציא פעולה מבצעית ולתקוף.

כך שאפשרות ההסלמה מרחפת באוויר כבר תקופה. הפעם, ישראל ניצבת בתקופה מורכבת מבחינה מדינית, ביטחונית ופוליטית. בהיעדר ממשלה מתפקדת, הפורומים שבהם אמורים לקבל החלטות בנושאים הכי סודיים היו כמעט מושבתים. רק ביום ראשון יכונס הקבינט המדיני-ביטחוני, לראשונה מזה חודשיים, לדון בנושא האיראני.


לכן לא מפתיע שמקומה של איראן לא נפקד גם מהמו"מ הקואליציוני. בפגישה הראשונה של נתניהו ובנט, הקדיש ראש הממשלה פרק זמן ניכר למציאות הביטחונית, לאיומים מאיראן, לחשיבות בהקמתה של ממשלת ימין דווקא ברגע הזה. אז האם המצב המדיני והביטחוני המורכב ישמש כחולץ פקקים לפלונטר הפוליטי? או שאולי להפך: אפשר לתהות, האם זה יהיה המצב הפוליטי המעורער של ישראל, שמסבך קצת יותר את התמונה הביטחונית.

הפופולריים