תנועת ה-METOO חוללה שינויים חברתיים מהותיים בארצות הברית ובישראל. אבל התנועה הזאת השפיעה גם במדינות אחרות – פחות מסוקרות. הפמיניסטיות הסיניות נאבקות בסביבה של צנזורה וחוקים נוקשים, ונדיר לראות שם פעולות ודיווחים בנושא, אך למרות זאת יש כמה נפגעות נחושות במיוחד.
סין, יפן ומערב אפריקה: תנועת METOO חוללה שינויים חברתיים מהותיים בארצות הברית ובישראל. אבל התנועה הזאת השפיעה גם במדינות אחרות – פחות מסוקרות. @Yoav__Zehavi עם הסיפורים#חדשותהערב pic.twitter.com/IwchN8t6AN
— כאן חדשות (@kann_news) February 25, 2021
אחת מהן היא תסריטאית בשם ג'ו שייא-שו-וואן שבזמן האחרון הפכה לסוג של סמל פמיניסטי בסין אחרי שהגישה תביעה נגד איש תקשורת מפורסם בטענה שנישק אותה בניגוד לרצונה. המגיש דוחה את הטענות, ולא ברור איך הקרב המשפטי יסתיים, אבל המקרה הזה ממחיש שכוחה של התנועה הולך וגדל גם בסין.
נישאר במזרח הרחוק – יפן. שם נשים רבות מחויבות לנעול נעלי עקב במקומות העבודה. ב-2019, בעקבות התנועה, התגבשה ביפן תנועה בשם KUTOO – בתרגום חופשי לגמרי המשמעות היא - "נעליים כואבות". המחאה הזאת הגיעה עד לצמרת השלטון. ראש הממשלה דאז, שינזו אבה הביע תמיכה במחאה ואמר שלא צריך לחייב נשים לנעול נעלי עקב. קוד הלבוש עדיין לא שונה, אבל זה בהחלט צעד בכיוון הנכון.
עכשיו להאשטג אחר SEX4GRADES, לא מתחרז עם METOO אבל בהחלט קשור:
זה החל לפני כשנתיים, בעקבות תחקיר של BBC על הטרדות מיניות באוניברסיטאות בניגריה, והמשיך בנשים רבות שאזרו אומץ ושיתפו את הסיפורים שלהן ברשת. בניגוד לארצות הברית – המחאה במערב אפריקה הגיעה דווקא מלמטה – מהסטודנטיות. המרצים המטרידים שנחשפו בתחקיר פוטרו, שינויים חוקתיים אומנם לא קרו, אבל גם כאן לא מדובר בדבר מובן מאליו. בטח בחברה כל כך פטריארכלית כמו בניגריה.
ברוב המקרים, צריך להגיד, הגברים שנחשפים אוחזים בעמדות כוח ציבוריות – חלקם משלמים מחיר כבד, אחרים יורדים מתחת לרדאר, וחוזרים לאחר תקופת צינון. אומנם נראה שכוחה של התנועה נחלש מעט, אבל ברור שהתנועה הזאת כאן כדי להישאר – גם במדינות שבהן דיכוי ואפליית נשים היא עניין שבשגרה.
