כבר חשבנו שראינו הכול בבחירות בישראל. פיצולים, חיבורים, מלא דם רע. אבל הפעם - הפעם יכול להיות שזה יהיה שונה. מה ישתנה? אולי לא יהיה רמטכ"ל בכנסת.
משה יעלון? פרש. גדי איזנקוט? לא נכנס. רון חולדאי, תת אלוף במיל'? פרש. גבי אשכנזי? יצא לחפש"ש. וגם בני גנץ על הקשקש. האם יכול להיות שהפוליטיקה הישראלית מתחילה להתרגל לעידן חדש בלי גנרלים?
האזינו להסכת "עוד יום"
אבל קודם, בואו נדבר על איך בדיוק התרגלנו למצב הזה, שבו התחנה הראשונה אחרי השחרור היא הכנסת. הרמטכ"ל הראשון שחצה את הקווים לפוליטיקה היה משה דיין. השתחרר ב-1958, ושנה לאחר מכן כבר היה שר. הוא, איך נאמר, פתח את הדלת - שמאז כמעט לא נסגרה.
אבל יכול להיות שעכשיו זה נגמר? שהקסם הזה, של המדים, והדרגות, והנעליים הגבוהות, והטלפון האדום בבוקר ומי יענה לו - שזה פשוט כבר לא עושה לנו את זה?
כי הנה, הגיעה "תקווה חדשה" - המפלגה שהקים גדעון סער - ובמסגרת החזון הטרי שלה, באופן חריג במיוחד אצל מי שמתיימרת להחליף את השלטון, לא תוכלו למצוא אצלה אפילו ביטחוניסט אחד. האמת? הם מאוד-מאוד רצו, בנו על איזנקוט, שבסוף העדיף לחכות, עד הפעם הבאה.
אבל אולי יש פה בעצם אמירה רחבה יותר: עזבו אתכם איראן או עזה, צריך לדבר על החיים עצמם. ובתקופת הקורונה, זה אומר הרבה בריאות, הרבה כלכלה, הרבה דאגה לחברה, ופחות צבא.
עידן שנגמר? משה דיין ואריאל שרון, שני גנרלים שגם הפכו לפוליטיקאים משפיעים
איזנקוט הוא הרמטכ"ל האחרון שנמצא על הקווים ויכול להיכנס למשחק הפוליטי. הוא, אגב, לא לקח את הטיפ של נתניהו לטיול בדרום אמריקה. העדיף להיות בארצות הברית, ללמוד במכון מחקר בוושינגטון. זה נשמע כמו משהו שמכשיר לשלב הבא - פוליטיקה, לא?
אז עוד לפני שהספקנו להספיד את המותג של הרמטכ"ל, בבחירות הבאות - או הבאות הבאות, מסומנים לצד איזנקוט, איך לא, אנשי הביטחון הבאים - ראש המוסד יוסי כהן והרמטכ"ל המכהן אביב כוכבי.
אז אולי אנחנו בהפסקה זמנית, מעין חישוב מסלול מחדש בבניית הפוליטיקה הישראלית. ועד שכוכבי יבין, איזנקוט יחליט, יוסי כהן יצטרף, והרשימה כנראה עוד ארוכה למדי, אדם אחד ינצח על כל המקהלה הזו. סרן בסיירת מטכ"ל, אבל אחד שראה הרבה חול בבוץ של הכנסת. בנימין נתניהו הוכיח שגם כשחצי פורום מטכ"ל מתגייס כדי להחליף אותו, הפז"ם הפוליטי שלו ממשיך לדפוק.
