בזמן שכולנו תוהים אם אנחנו מתחילים לצאת מסגר שלישי או להיכנס לסגר רביעי, משרד הביטחון וצה״ל מתנהגים כמו תמיד – ומתכננים תוכנית תלת אגפית להשתלטות על תקציב המדינה. התוכנית הזו כבר יצאה לדרך ושיאה צפוי להגיע בשבוע הקרוב. אם אי פעם בהיסטוריה שלנו הביטוי ״צבא שיש לו מדינה״ היה נכון, זה הולך לקרות בשבוע הזה. צבא שיש לו מדינה, והמון משלמי מסים לפרנס אותו.
זה הולך ככה:
ביום ראשון מתוכננת ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני. הנושא: תוכנית הצטיידות מקיפה לצה״ל. מטוסי תדלוק, מטוסים אחרים, מסוקים, ועוד המון מערכות צבאיות אחרות. ההיקף הכולל – כשמונה מיליארד שקלים. הכסף הזה לא אמור להגיע מתקציב המדינה, אלא מכספי הסיוע שהממשל האמריקני מזרים לישראל, כ-3.8 מיליארד דולרים בשנה. ישראל משתמשת בכסף הזה בעיקר בשביל לרכוש מהאמריקנים מערכות נשק מתוצרת ארצות הברית, כמו למשל מטוסי F-35 או F-15.
אז אם הכסף הוא אמריקני, מה הבעיה?
הבעיה היא שמשרד הביטחון כבר השתמש בכסף הזה. הוא קנה מטוסי F-35, לקח הלוואה בשביל לעשות את זה, ועכשיו תקוע עם ההחזר של ההלוואה הזו. איזה קטע, הלוואה צריך להחזיר. במשרד הביטחון דורשים עכשיו מהממשלה לעשות פעולה חריגה מאוד: לקחת הלוואת ענק חדשה – 2.4 מיליארד דולרים – שתשמש בשביל לכסות את ההלוואה הקודמת, וכך תאפשר לדחות את ההחזר בכמה שנים קדימה. מה שכן, יהיה לזה מחיר: הדחייה תכפיל את תשלום הריבית על ההלוואה הזו. עניין של 800 מיליון שקלים, בקטנה.
למה לעשות את זה?
למשרד הביטחון יש נימוק: מוכרחים להחליף את כל המטוסים והמסוקים האלה. זה עניין מבצעי, וזה עניין של בטיחות. אלה מטוסים בני עשרות שנים, 40 ו-50 שנה, שכבר טסים הרבה מעבר להגדרות היצרן. כל יעף כזה משמעו סיכון בטיחותי אדיר, ואף אחד לא רוצה שחיילים ימותו בגלל שיקולים כלכליים, נכון?
נכון. אבל מי שמסכן את החיילים האלה הם צה״ל ומשרד הביטחון, לא אף אחד אחר. בצה״ל ובמשרד הביטחון ידעו שנגיע לרגע הזה, שנגיע לרגע שבו כל כלי הטיס האלה יהיו בני 40 ו-50 שנה ויהיו מסוכנים לשימוש, ובכל זאת לא הזמינו מטוסים ומסוקים חדשים מוקדם יותר. הם בחרו לעשות דברים אחרים עם התקציב שלהם – למשל, לקנות מטוסי F-35. מישהו הפריע לצה"ל להזמין מטוסי תדלוק חדשים לפני חמש שנים? אף אחד לא הפריע.
אבל בצה״ל ובמשרד הביטחון החליטו לקחת סיכון, מתוך מחשבה שבבוא היום הם פשוט יוכלו לבוא לממשלה, לזעוק – הצילו! מסכנים את החיילים! – להנדס טריקים פיננסיים עוקפי תקציב מדינה, ושהממשלה תאשר להם כל מה שהם רוצים. זו השיטה הקבועה. צבא שיש לו מדינה.
במשרד האוצר ובמשרד המשפטים טוענים שההצעה של משרד הביטחון אינה חוקית, שהיא עוקפת את תקציב המדינה. ממלא מקום הממונה על התקציבים, המל״ל ומשרד המשפטים הציעו חלופות אחרות. למשל, לממן את הרכש הזה על ידי קיצוץ במקומות אחרים בתקציב המדינה. אבל אף פוליטיקאי לא מוכן להרים את ידו לקיצוץ בעת הזו, כשהמדינה כולה מתמודדת עם משבר כלכלי חמור.
מטוס F-35 (צילום: דובר צה"ל)
אפשרות אחרת היא שצה״ל לא ירכוש עכשיו את כל מערכות הנשק החדשות שהוא מעוניין בהן, אלא רק את החיוניות ביותר, ויעשה את זה מתקציבו שלו. למשרד הביטחון יש מספיק כסף לזה, אבל הם לא מעוניינים לשמוע על כך. הם דורשים את הכל. אפשרות שלישית היא פשוט להתייעל. גם על זה אין מה לדבר.
וכך הגענו למצב שביום ראשון הקרוב, קורונה לא קורונה, סגר לא סגר, הנושא יעשה לישיבת הקבינט הביטחוני. קודם יתבקשו השרים לאשר את חבילת הרכש, ומיד לאחר מכן – לאשר את אופן מימון הדבר הזה. בחסות הבלגאן של המגפה, באין משגיח, השרים עלולים לאשר כאן פריצה של כל הכללים התקציביים.
במשרד הביטחון אומרים מנגד שאין שום היגיון לקצץ עכשיו בתקציבי משרדי הממשלה האחרים בשביל לממן את הרכש הזה, כי אפשר לעשות את הטריק עם הגדלת תשלומי הריבית, ושמשרד הביטחון ידע לשלם את תשלומי הריבית החדשים – 800 מיליון שקל בשנה – כשיגיע הזמן לעשות את זה. סלחו לי, אבל זה פשוט סיכון שאי אפשר לקחת. משרד הביטחון וצה״ל מוכיחים במעשיהם שאי אפשר לסמוך עליהם, ושהם תמיד יבקשו עוד. הם כמו מכור לסמים שתמיד דורש את המנה שלו, לא משנה כמה כבר לקח.
אם חשבתם שבזה נגמר הסיפור – צר לי, אבל לא
נוסף על הכסף הזה, בצה״ל דורשים תקציב נוסף. הרמטכ״ל אביב כוכבי דיבר לפני שבועיים על התקיפה באיראן, ומיד הציב על השולחן דרישה תקציבית של שלושה מיליארד שקלים. בפועל, כנראה מדובר בסכום מעט נמוך יותר – 2.4 מיליארד שקלים.
הנימוק של מערכת הביטחון הוא פשוט – אין תקציב מדינה מאושר לשנת 2021, אנחנו מתנהלים על סמך תקציב 2020 שבעצמו היה תקציב על סמך תקציב 2019. לכן חסרים לנו כמה מיליארדים לפעילות השוטפת שלנו, בוודאי אם אנחנו צריכים לבנות יכולות באשר לתקיפה באיראן. תנו לנו.
העניין הוא שכל משרדי הממשלה מתמודדים בימים אלה עם אותה הבעיה. גם למשרד הרווחה אין מספיק תקציב, גם למשרד החינוך, גם למשרד התחבורה. כולם סובלים מהעובדה שהממשלה התפזרה מבלי לאשר את תקציב המדינה. למה משרד הביטחון יוצא דופן? ומלבד זה – ראש הממשלה כבר הוסיף מיליארדים, כנראה הרבה יותר מ-10 מיליארד שקלים, לאורך העשור האחרון לתקציב הביטחון בשביל לבנות יכולות להתמודד עם איראן. איך יכול להיות שפתאום אנחנו זקוקים בדחיפות לעוד שלושה מיליארד למטרה הזו? כל השאלות האלה לא עוצרות את משרד הביטחון וצה״ל בחתירה שלהם למטרה. ביום ראשון האחרון נערכה פגישה אצל ראש הממשלה בעניין, בשיתוף צה״ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר. צה״ל דרש, ואנשי האוצר אמרו: אם אתם רוצים להוסיף כסף למשרד הביטחון, יש מקום אחד בלבד שאפשר לקחת את הכסף הזה ממנו – ממשרדי ממשלה אחרים. הישיבה לא הסתיימה בהסכמות סופיות, אבל נראה שאנשי האוצר הפסידו: ראש הממשלה שלח אותם לעשות שיעורי בית ולהראות מאיפה אפשר להביא לפחות מיליארד שקלים. באוצר מתכננים להראות איזה קיצוצים ניתן לבצע בתקציב המדינה בשביל לממן את התוספת הזו. ההצעה הזו תובא בחזרה לראש הממשלה, ייתכן שכבר בשבוע הבא. בהתאם להכרעתו, הממשלה תצטרך להצביע – האם לקצץ עכשיו לפחות מיליארד שקלים מתקציבי הממשלה בשביל לממן את צה״ל? נשבע לכם, זה מה שקורה עכשיו. צבא שיש לו מדינה. רגע, לא סיימנו. במקביל לשני אלה, מתרחש אירוע תקציבי שלישי שקשור בתקציב הביטחון. ביום חמישי בג״ץ ידון סוף כל סוף בסיפור הזה שנקרא מענק הרמטכ״ל לפנסיה התקציבית של אנשי הקבע. את העתירה בעניין הגישה עמותת "צדק פיננסי", שטוענת שמענק הרמטכ״ל הזה אינו חוקי. היא לא לבד. גם משרד האוצר טוען כך, גם מבקר המדינה וגם משרד המשפטים. מה זה מענק הרמטכ״ל? מדובר בנוהל שהשתרש לפני 60 שנה לפיו הרמטכ״ל יכול להעניק תוספת מסוימת לפנסיה של אנשי הקבע שפורשים לפנסיה תקציבית. בעיקרון כל שנת שירות מזכה את אנשי הקבע בצבירה של 2% לפנסיה. אחרי 35 שנות שירות אפשר לצבור 70% מהמשכורת האחרונה ולצאת לפנסיה. אבל אז – הפתעה! – יש בונוס. הרמטכ״ל רשאי להוסיף עוד 6% לפנסיה התקציבית, שהם 2% על כל שנת שירות חובה. בפועל, הרמטכ״ל מחלק את המענק הזה לכווווולם, והוא לא בגובה של 6%, אלא יותר. לפי בדיקת מבקר המדינה מדובר במענק ממוצע של 9%. ומאחר שמדובר באנשי קבע שיושבים על משכורות נאות, האחוזים האלה שווים הרבה כסף. לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר, הפנסיה הצה״לית הממוצעת היא 17 אלף שקל בחודש (ברוטו). גיל הפרישה הממוצע מצה״ל הוא 46. ומאחר שתוחלת החיים הממוצעת לגברים היא 84, המשמעות היא פנסיה תקציבית בסכום כולל של 7.7 מיליון שקל לכל פורש, בממוצע. בעלי דרגות נמוכות (רבי סרנים, למשל) מקבלים פחות. בעלי דרגות גבוהות, למשל אלופי משנה, מקבלים יותר, הרבה יותר. בפנסיית מיליונים שכזו 9% הם הרבה כסף. בממוצע לכל פורש מדובר על משהו כמו 700 אלף שקלים. ואם מביאים בחשבון שזו תוספת חריגה – ולא חוקית – שלא קיימת בשום מקום אחר במגזר הציבורי, מבינים שזו חתיכת הטבה. בסך הכל, מענקי הרמטכ״ל לבדם עולים למשרד הביטחון משהו כמו מיליארד שקלים בשנה. המענקים האלה ממשיכים לתקתק גם בימים אלה, כשלכולם ברור שיש עתירה לבג״ץ בעניין וכשמשרד המשפטים כבר אמר שהסידור הזה אינו חוקי. שהדבר הזה אמור היה להיות משהו שמחלקים במשורה, בשיקול דעת, ולא לכולם באופן גורף. המענקים האלה ממשיכים לתקתק ולעלות לצה״ל מיליארד שקלים בשנה, ובצד השני צה״ל ומשרד הביטחון דורשים תוספות של מיליארדים על חשבון תקציבי משרדי ממשלה אחרים. צבא שיש לו מדינה, עם צבא של משלמי מסים. סתם, שתדעו.
מענקים לכולם? הרמטכ"ל כוכבי (צילום: דובר צה"ל)
