גירעון? המצב רע, אך פחות ממה שחשבו | שאול אמסטרדמסקי
הנתונים אומרים שהמצב לא טוב. אין דרך לייפות את זה. הגירעון עומד על כמעט 12% מהתוצר שהם 160 מיליארד שקל. לשם השוואה, זה בערך פי שלושה מאיך שסיימנו את 2019. המצב לא טוב והמשבר הכלכלי חמור, אך מצד שני במשרד האוצר ציפו לראות נתונים קשים יותר - המצב נראה פחות גרוע ממה שחשבנו שיהיה.
בור של 160 מיליארד שקלים | נתוני הגירעון הפתיעו לטובה את בכירי משרד האוצר. במערכת הפוליטית מעריכים כי לא צפויות העלאות מיסים וקיצוצים עד ינואר 2022@amsterdamski2 #חדשותהערב pic.twitter.com/2GnSpAOxAh
— כאן חדשות (@kann_news) January 11, 2021
גם הירידה בהכנסות ממסים פחות חמורה ממה שחשבנו שתהיה, מה שמעיד על פגיעה ממוקדת במשק - בעיקר באנשים שבאים מהשכבות התחתונות וממילא משלמים פחות מסים. זה גם אומר שהמשק התכווץ פחות ממה שחשבנו.
יחד עם קצב החיסונים הגבוה, ישראל ניצבת בעמדה טובה ביחס למדינות אחרות בעולם. אם נסיים את חיסון האוכלוסייה במארס, נהיה בעמדת זינוק טובה להתאוששות. כל עוד המשק במיתון והכלכלה לא צומחת אין מה להעלות על הפרק מסים ומלווים, אך ככל שהמשק ינוע קדימה, במשרד האוצר ישלפו את תוכניות הקיצוצים והמסים. אבל כל זה יקרה - רק אם תהיה ממשלה.
המון שאלות פוליטיות פתוחות, אבל שאלת השאלות - איך יוצאים מהגירעון? | אריה גולן
המון שאלות פתוחות הבוקר: האם יאיר לפיד ירים את הכפפה וישלב את החוזר בתשובה בני גנץ וחבריו שעוד נותרו לו ברשימת יש עתיד? האם ייענו לפיד, חולדאי, הורוביץ, שלח, ליברמן וכל האחרים לקריאתו של גנץ להתכנס כבר היום לדון בהקמת חזית משותפת? האם הפרידה בין בנט לסמוטריץ' סופית בהחלט? כמה מיליוני קולות יביאו מיליוני החיסונים שנתניהו לא נותן לרגע לאיש לשכוח מי הביא אותם? אבל שאלת השאלות - איך יוצאים מהגירעון הענקי?
מהטיקטוק לקלפי: הנשק החדש של הבחירות עומד במבחן
הבחירות לכנסת ה-24 היא תקופה רועשת במיוחד ברשתות החברתיות, באסמסים ובכל דרך שהפוליטיקאים יכולים להגיע לכיס שלנו בלי להפר הנחיות. חשבון הטיקטוק של ראש הממשלה הוא אחד מהדברים החמים ברשת בזמן באחרון, ופוליטיקאים מימין ומשמאל לא מפסיקים לחפש את החידוש הבא. זה הזמן בדיוק לשאול - הלייקים יכריעו את הבחירות הקרובות? האם אנחנו עדיין צריכים להיצמד לערוצי החדשות הוותיקים ומהו בכלל הסיכוי לשנות עמדות פוליטיות בפוסט?
"חשבון הפייסבוק של נתניהו זהה לערוץ טלוויזיה בגודל בינוני", טוענת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מומחית לתקשורת, משפט וטכנולוגיה. ועדיין היא לא ממהרת לקבוע שקמפיין דיגיטלי, מוצלח ככל שיהיה, יכול לשנות עמדות ב-180 מעלות. "אבל זה בהחלט יכול להזיז אנשים ממקום למקום, למשל בתוך הגוש".
וכמובן שכל המרדף הדיגיטלי מכוון לקהל אחד עיקרי - הצעירים. "אנחנו יודעים שההשפעה של ההורים על הצעירים היא מאוד גבוהה", אומר צוריאל שרון, קמפיינר ובעלים שותף בחברת המחקרים דיירקט פולס. "ועדיין, אם יש היום פלטפורמה שמאפשרת לראש ממשלה או לכל פוליטיקאי להגיע היום לקהל הזה – אז הוא יגיע לשם".
