זה יגמר בברקס: מה יהיה הסוף של הקרב על הסגר?

‫אתם מכירים את זה ‫שאתם נוסעים באוטו ליד מישהו, ‫ואתם קלטתם לפניו שיש שם ‫איזושהי חסימה בכביש, ‫ואתם יודעים שצריך לעצור ‫אבל הוא עוד לא קלט, ‫ועד שהוא קולט ולוחץ על הברקס ‫אז כולם עפים קדימה? אז זה פחות או יותר המצב ‫שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

‫אנחנו נמצאים בתוך ‫איזושהי ספירלה בלתי אפשרית ‫של תחלואה עולה מצד אחד, ‫ומצד שני כל הפוליטיקאים ‫נמצאים בקמפיין בחירות, ‫אז הם לא באמת רוצים לעשות משהו. ‫וכשהם כבר מנסים ‫אז השטח מייד צועק: ‫לא לסגור את המסחר! ‫לא לסגור את החינוך!

‫וכלי התקשורת מלבים את זה, ‫כי הם מביאים לאולפן ‫כל מיני פוליטיקאים שמתחרים בבחירות ‫ומוציאים כותרות סנסציוניות. ‫וכך הכול מסלים, ‫ושום דבר לא קורה. ‫

בעוד שבועיים, כולנו נמצא את עצמנו ‫במין ברקס מטורף ‫בשביל לעצור את הדבר הזה, ‫ונשב בבית איזה חודש-חודשיים. ‫לא חייבים להגיע לנקודה הזאת. ‫אחרי עשרה חודשים של מגפה, ‫אחרי המרתון הזה, ‫אנחנו נמצאים ב-100-200 מטרים האחרונים.

‫בעוד חודש או חודשיים נתחיל להרגיש את האפקט ‫של חיסון אוכלוסיית הסיכון, ‫ואז אפשר יהיה הרבה יותר בקלות ‫לפתוח את המסחר, ‫לפתוח את מערכת החינוך, ‫לפתוח את עולם הפנאי והבידור והאוכל, ‫דברים שעד עכשיו הם סגורים. 

‫בשביל שכל המחיר ששילמנו עד עכשיו, ‫גם בכלכלה וגם בחיי אדם, ‫לא יהיה לחינם, ‫בשביל שלא נגיע לשם ‫עם מחיר הרבה יותר גבוה בחיי אדם, ‫אנחנו מוכרחים עכשיו לעשות שינוי. ‫וזה תלוי בנו, ‫לגרום לפוליטיקאים להבין ‫שאנחנו לא מחפשים את הכותרות הסנסציוניות האלה.

‫זה תלוי בנו, כלי התקשורת, ‫לא ללבות את הכותרות האלה. ‫זה תלוי בנו ‫שנקבל החלטות חכמות עכשיו ‫במקום להתחרט בעוד שבועיים.