האם מדובר בזן חדש של הנגיף?
לא. זה לא זן חדש. מדובר בווריאנט של הקורונה המקורית - כלומר נגיף שעבר מוטציות לאורך הזמן. זה כשלעצמו אינו חריג ואינו מסוכן. נגיפים עוברים שינויים ברצף הגנטי כל הזמן. המוטציה שהתגלתה בבריטניה עברה כבר 23 שינויים ברצף הגנטי.
זן חדש של קורונה? @MoavVardi מסביר על השינויים שעבר הנגיף#חדשותהערב pic.twitter.com/Djio2qfA5v
— כאן חדשות (@kann_news) December 20, 2020
אז ממה החשש?
חלק מהמוטציות משנות את חלבון הספייק של הנגיף, וזה יכול לגרום לשינוי בתכונות ההדבקה שלו. החשש כאן הוא שהמוטציה הבריטית שינתה כך את החלבון של הווירוס, ולכן הוא מידבק בשיעור גבוה ב-70% משיעור ההדבקה של הנגיף המקורי, אבל זה לא וודאי.
בדרום בריטניה ראו בימים האחרונים עלייה גדולה מאוד בשיעור ההדבקה בקורונה, ובמקביל, גם המדענים אומרים שיש סיכוי שהמוטציה החדשה אכן מדביקה יותר, אך ייתכן שיתברר שהמוטציה לא באמת מידבקת בשיעור גבוה כל כך, ושהעלייה בתחלואה באזור לונדון נגרמה מדברים הקשורים להתנהגות הציבור בשבועות האחרונים. בינתיים, כדי לא לקחת סיכון, החליטה ממשלת בריטניה להדק את הסגר באזור לונדון.
בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה | צילום: אי-פי
בהולנד התגלה אדם שנדבק במוטציה הבריטית, ובתגובה החליטו השלטונות ההולנדים לסגור את השערים לנוסעים מבריטניה. באופן דומה גם הקבינט כאן אצלנו החליט לא להעלות כרגע נוסעים בריטים לטיסות לישראל.
אבל אם זו מוטציה שונה מהנגיף המקורי - האם החיסון החדש לקורונה יהיה יעיל עבורה?
המדענים אומרים שהסיכוי שהמוטציה החדשה תהיה עמידה לחיסון לקורונה קטן מאוד. חלבון הספייק של הנגיף הוא גדול, ומכיל הרבה אזורים שיכולים להיות מוכרים על ידי מערכת החיסון, והשינויים שגורמת המוטציה לחלבון הספייק לא גדולים מספיק כדי לפגוע בכל האזורים האלה. לכן, על פניו אין, סיבה שהחיסון לא יהיה יעיל גם עבור המוטציה הזו.
בריטניה מקשיחה את ההגבלות לפני חג המולד בעקבות מוטציה חדשה של קורונה
— כאן חדשות (@kann_news) December 19, 2020
דב גיל-הר, כתבנו באירופה, עם הדיווח ב-#חדשותהשבת pic.twitter.com/IzVLJ9tcGn
האם יש עוד מוטציות כאלה של הקורונה במקומות אחרים בעולם?
כן. בדנמרק ובאוסטרליה התגלו אנשים שנדבקו בקורונה עם מוטציה "מאותה משפחה" של המוטציה הבריטית. בדרום אפריקה לעומת זאת, התגלו מוטציות לקורונה, אך כאלו שלא קשורות לסוג המוטציה שהתגלתה בבריטניה. כאמור, נגיפים עוברים מוטציות כל הזמן. השאלה היא אם המוטציות הללו משנות משהו ברצף הגנטי של הנגיף, שמשפיע על התכונות הבסיסיות של הנגיף. בינתיים אין עדות למוטציות כאלו.
אז אם אין בינתיים עדויות למוטציות מסוכנות לקורונה, למה הקבינט החליט למנוע כניסה של נוסעים מבריטניה?
כאמור, יודעים כמעט בוודאות שהחיסון הקיים לקורונה יעיל גם עבור המוטציה הבריטית החדשה, אבל עוד לא יודעים בוודאות אם המוטציה הזו מידבקת הרבה יותר או לא. ולכן, לא רוצים לקחת סיכון. הקבינט החליט למנוע מכל אזרח לא-ישראלי שמגיע מבריטניה להיכנס לישראל. וייתכן שבהמשך יוחלט כך גם לגבי נוסעים המגיעים מאוסטרליה, דנמרק וברזיל. אזרחים ישראליים שיגיעו מהמדינות הללו יידרשו לשהות בבידוד במלוניות קורונה - ולא בבידוד ביתי. אם יתברר בהמשך שהמוטציה הבריטית לא גורמת להדבקה בשיעור גבוה יותר, יש להניח שההגבלות הללו יוסרו.
אז מה השורה התחתונה?
השורה התחתונה היא שמוטציה כשלעצמה אינה דבר שצריך להדאיג - בבריטניה התגלתה מוטציה שיש חשד לגביה שהיא מידבקת באופן גבוה יותר מהנגיף המקורי, והחשד עדיין לא אומת בוודאות. אך בכל מקרה, גם אם היא מידבקת יותר היא לא קטלנית יותר, והכי חשוב –באופן כמעט ודאי, לא מדובר על מוטציה שעמידה בפני החיסונים החדשים לקורונה.
