הפרסום אתמול (שבת) ב"ניו יורק טיימס" על החיסול הישראלי לכאורה של בכיר אל-קאעידה, אבו מוחמד אל-מסרי, על אדמת טהראן מציף שוב את שיתוף הפעולה שאיראן מנסה להסתיר עם ארגון הטרור העולמי. מדובר בניסיון ברור להביך את איראן. היא מתגאה מאוד בתמיכה בארגוני הטרור הסוניים - חמאס והג'יהאד האסלאמי - אבל לא ביחסיה עם ארגון אל-קאעידה, שעולים מעת לעת בפרסומים כאלה ואחרים. הסיבה: התדמית של אל-קאעידה בזירה הבינלאומית אחרי פיגוע ה-11 בספטמבר.
חיסול אל-מסרי | הפרסום על ההתנקשות בחייו של בכיר אל קאעידה מביך את איראן. היא מנסה להסתיר את הקשר עם ארגון הטרור, שהיחסים עימו הם מבחינתה בהגדרת "האויב של אויבי הוא חברי". @kaisos1987 ב-#חדשותהשבת pic.twitter.com/pP45wEcNlJ
— כאן חדשות (@kann_news) 14 בנובמבר 2020
מבחינת האיראנים, היחסים עם אל-קאעידה מושתתים על "האויב של אויבי הוא חברי". אפשר להילחם אחד בשני בעיראק או בסוריה, אבל אם אפשר לשתף פעולה ולפגוע ביעדים אמריקניים בלי טביעת אצבע איראנית - למה לא. בנוסף, המקלט שהם העניקו לאל-מסרי הוא סוג של תעודת ביטוח לזירה האיראנית מבחינת פיגועים.
בשנים האחרונות אל-קאעידה נדחק הצידה בעקבות עליית דאעש, אבל לא נעלם ממפת הג'יהאד העולמי. הארגון פעיל מאוד באפריקה ובאסיה, ונוכחותו מורגשת גם במזרח התיכון – בעיקר בסוריה. אבל בחודשים האחרונים ההנהגה שלו כמעט נמחקת. בן לאדן מזמן לא כאן, והאמריקנים טוענים שבנו חמזה חוסל בגבול בין פקיסטן לאפגניסטן. אל-מסרי, מספר 2 בארגון, חוסל לפני שלושה חודשים. במקביל, בסוף השבוע האחרון דווח כי אבד הקשר עם המנהיג, איימן א-זוואהירי, שהחליף את בן לדאן. לפי דיווחים לא מאומתים, הוא מת מוות טבעי. מה שמותיר ככל נראה את המצרי, סייף אל-עדל, היחיד שנותר מדור המייסדים.
אך על אף שההנהגה המייסדת שלו הולכת ונמחקת - לארגון יש דור חדש. הרעיון עדיין חי, ובדומה לדאעש, ההספדים גם אחרי המכה שטחף עם חיסול אל-מסרי - מוקדמים מדי.
