המצב הכלכלי ברצועת עזה היה בשפל עוד לפני משבר הקורונה העולמי, אך כעת עם העלייה במספר החולים והחשש מאיבוד השליטה על התפשטות הנגיף חמאס נמצא בדילמה. אך כעת עם ההכרזה על סגר והעובדה ש-70% מהתושבים חיים מהיד לפה, הוא יעדיף להפנות את הלחץ עליו לעבר ישראל – מה שעלול להוביל להסלמה.
קצת לפני שהגיעה הקורונה אחוזי האבטלה ירדו אל מתחת ל-50%, ובקרב צעירים כ-70% אבטלה. אך שבעה חודשים שבהם 7,000 בעלי אישור עבודה לא יוצאים מהרצועה ומביאים פרנסה, העלו את האבטלה ל-55%. בנוסף, ההסלמה האחרונה הביאה להפסקת כניסת הדלק וצמצום שעות החשמל. המשמעות היא שהמפעלים בפועל סגורים והכלכלה העזתית תקועה. לכל המצב הזה מצטרף הסגר עליו הכריז חמאס בשל הקורונה, והארכתו.
חמאס נמצא בדילמה. מצד אחד, כבר יותר מ-60 חולים התגלו מחוץ למרכזי הבידוד בתוך הרצועה. שני מתים בתוך כמה ימים, לראשונה אחרי המת הראשון לפני שלושה חודשים. מצד שני, חשש שלא יהיה ניתן להטיל עוצר לאורך זמן בגלל המחסור בפרנסה.
בשטח נקטה ההנהגה בחמאס בשורת צעדי חירום כדי להקל על הכלכלה. משרד החקלאות נכנס למתכונת חירום. כל השווקים נסגרו והמשמעות היא העברת הפירות והירקות למקומות איסוף מרכזיים ומשם לחנויות. חלק מהמשלוחים יגיעו ישירות לבתים וחלק לחנויות. בנוסף, פורסם מחירון של מוצרים בסיסיים כדי לוודא שהמשבר לא יביא לניצול של המצב על ידי הסוחרים. הם הזהירו את הסוחרים שמי שיעלה את המחירים של מוצר או שירות כלשהי – ייענש.
יחד עם הצעדים האלה הבטיח חמאס שיסייע כלכלית למי שזקוק לכך. זאת בזמן שמאז תחילת משבר הקורונה, הרשות הפלסטינית, ולא חמאס, היא שהעבירה מענקים לתושבי עזה.
בזמן שהמצב הכלכלי מחמיר והלחץ החברתי על הנהגת חמאס כבר קיים בשטח, התושבים מאוד חוששים מהעתיד. רמיזות לכך ניתן לשמוע גם בהצהרות חמאס. ההעדפה של ארגון הטרור להסית את האש מהמצב הקשה למאבק עם ישראל, ולהגביר את הפרחת בלוני התבערה וההסלמה. כך שנראה שלמאבק הכלכלי יהיו השלכות ביטחוניות.
