קלטתם מה ראש הממשלה עשה אתמול? תראו שנייה. "אני אמרתי כל הזמן שאחריות לאומית מחייבת הזרמת כסף מיידי לכלכלה שלנו והימנעות מבחירות", כך הוא אמר. אז זהו, שלא. זו לא פשרה וזה לא מונע בחירות. זה בדיוק מה שנתניהו רצה, רק "כאילו פשרה".
בואו נריץ אחורה שנייה, על מה בכלל המהומה? ראש הממשלה רצה תקציב ל-2020 כי הוא רצה שב-2021 יהיו בחירות וגנץ לא יהיה ראש ממשלה. גנץ רוצה תקציב דו-שנתי בדיוק מהסיבה ההפוכה, הוא לא רוצה שנלך בחירות, הוא רוצה להיות ראש ממשלה.
נתניהו "קיבל פשרה". לפי הפשרה הזאת יש תקציב מדינה מוזר רק ל-2020, שזה מה שהוא רצה. ואז, ב-23 בדצמבר, כשלא יצליחו להעביר את התקציב בממשלה, כי אין סיבה שיצליחו, הם לא מצליחים להסכים על כלום, נלך לבחירות.
העניין הוא שבתוך התהליך הזה קצת עיקמו לנו את הדמוקרטיה. הדרך שבה ראש הממשלה ושר האוצר רצו שהתקציב הביזארי הזה יעבוד, הם רצו להוסיף עוד 11 מיליארד לתקציב המדינה ל-2020, שזה דבר מאוד מאוד נחוץ בשביל כל הפעילות של הממשלה,
עם זה אני לגמרי מסכים, ואז לשבת לחשב הכללי על הווריד, חשב כללי שכבר הודיע שבאוקטובר הוא הולך הביתה כי נמאס לו, ולהגיד, "אדוני, תעביר את הכסף, תעביר את הכסף, תעביר את הכסף".
למה להעביר את הכסף? למה שראש הממשלה ירצה להעביר את הכסף. תיכף נראה בתוכנית בדיוק איך שר האוצר ניסה להנדס את זה ככה שזה יעבוד בדיוק כמו שהם רוצים.
הקרב הצפוי בתוך משרד האוצר: השר מול הפקידים - מי יחלק 11 מיליארד שקלים. הדיווח של @amsterdamski2 #חדשותהערב pic.twitter.com/SWRESTNDaH
— כאן חדשות (@kann_news) August 24, 2020
כל האופן שבו 11 מיליארד השקלים האלה ייצאו זה במחשכים, בלי פרוטוקולים, בלי דיון פומבי, בלי דיון ציבורי. לאן הכסף הזה ילך? הוא ילך לאן שראש הממשלה ירצה שהוא ילך. הוא ייתן לכל מי שרוצה, בשביל להגיע לבחירות בעמדה טובה יותר.
זה מה שקרה אתמול בלילה. ככה לא נראית אחריות לאומית. אחריות לאומית הייתה להעביר עכשיו תקציב, לעשות דיון פומבי ושקוף בסדרי העדיפויות. בממשלה ואחרי זה בכנסת, ככה עובדת דמוקרטיה וככה נראית אחריות לאומית. מה שקרה אתמול – ההפך המוחלט.
