אתמול מתקבלת החלטה מאוד חריגה של בג"ץ שקיבל עתירה נגד הריסת בית מחבל. למה חריגה? כי רוב העתירות האלה נדחות. כבר שנים שבעליון יש שופטים שנוטים יותר לקבל את העתירות האלה, מול הרוב שנוטים לדחות אותן.
בהרכב אתמול ישבו שניים מאלה שנזהרים יותר עם הריסות הבתים - השופטים מזוז וקרא. כשהם ישבו אתמול בהרכב הזה נוצר מצב ששניהם בעצם הפכו לדעת הרוב שקיבלו את העתירה, מול אחת שאמרה לדחות אותה ולאפשר את ההריסה - היא השופטת וילנר.
כל הסיפור הזה של הריסות בתים מקורו באיזו תקנה מתקופת המנדט הבריטי מ-1945 שמחילים אותה באזור יהודה ושומרון. בג"ץ, בניגוד לספינים שמנסים לעשות מתחמק הרבה מאוד שנים מלעסוק בסוגיה הזאת כי עיסוק בסוגיה עקרונית עלול להיות מאוד נפיץ. השאלה אם ככה, אם בג"ץ יוכל להמשיך להחליט שלא להחליט.
