"שיטת מצליח" של המשטרה לדיכוי המחאות

"שיטת מצליח" של המשטרה לדיכוי המחאות
הפקת לקחים? בעפרה, בירושלים ובפתח תקווה, המשטרה מפרה פעם אחר פעם את פסיקות בתי המשפט ומחתימה מפגינים על תנאי הרחקה מיישובים וערים שבהן נערכות הפגנות. הרשימה ארוכה וחוצת מגזרים ושיוך פוליטי. מוטב שממלא מקום המפכ"ל יאמץ את מה שמתבקש מארגון בריא - לא לחזור על אותה טעות שוב ושוב | פרשנות
מחבר רועי ינובסקי מחבר רועי ינובסקי
Getting your Trinity Audio player ready...
מחאה מול מעון ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד מעצר אמיר השכל 27.06.20
צילום: צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יומיים לאחר מעצרם של מפגיני מחאת "הדגלים השחורים" נשמע הבוקר (ראשון) לראשונה קולו של מ"מ המפכ"ל מוטי כהן שבהודעה קצרה מסר שהמשטרה "תפיק לקחים" מהאירוע.

אחרי שבית המשפט גלגל את המשטרה מכל המדרגות ושלח אותה לעשות שיעורי בית, באמת נדרשת הפקת לקחים, אולם כל זה היה נמנע אם המשטרה פשוט הייתה פועלת לפי חוק ולפי אינספור פסיקות בית המשפט בעניין.

זה הפך לשיטה, זה לא חוקי ומנוגד להחלטות בית המשפט: פעם אחר פעם המשטרה דורשת להרחיק מפגינים שנעצרו מהערים שבהן התקיימו ההפגנות. שוב ושוב בית המשפט מבטל את ההחלטות, נוזף במשטרה, וטוען כי אין מדובר אלא בצעד שנועד לדכא את חופש המחאה.

ישנן שתי אפשרויות, שתיהן מצביעות על התנהלות שערורייתית: או שקציני המשטרה לא מכירים את החוק ואת פסיקות בית המשפט, או שהם מכירים את הכללים היטב ופועלים בשיטת "מצליח". הרי רוב המפגינים לא נלחמים על זכויותיהם וחותמים בלית ברירה על תנאי הרחקה כדי להשתחרר ממעצר. מעטים יערערו לבית משפט כפי שקרה אמש. קצין המשטרה זוכה לשקט תעשייתי, מובילי המחאות בגזרתו מורחקים לתקופה ובא ל(מרחב) ציון גואל.

שימו לב לסיפור הבא: ב-30 בנובמבר 2016 נעצרו שני קטינים בהפגנה נגד פינוי עמונה בחשד שהפרו את הסדר. הם שוחררו אחרי שלא נמצא חשד כי הם הניחו צמיגים או חסמו את הכביש, אולם רב פקד אמויאל יוסף מתחנת בנימין דרש להרחיקם מהיישוב עופרה.

כמו אתמול גם אז, השופט דרורי נדהם מהדרישה המשטרתית המנוגדת לכל הפסיקות בעניין. "לתומי סברתי כי קיימת במשטרה מערכת צבירת מידע ארגונית וכל קצין חדש שמקבל תפקיד שעניינו טיפול בהפגנות מקבל תדריך משפטי, הכולל את זכויות האדם להפגין ומגבלת כוחה של המשטרה", כתב. "לצערי פקד אמויאל שהופיע לפניי, לא היה ער לפסיקה האמורה". דרורי ציין בהחלטתו שעוד ב-1996 בית המשפט העליון הבהיר כי אין להורות על הרחקות אלא במקרים חריגים וכשקיים "חשש ממשי ומוחשי". זה היה כשבית המשפט ביטל דרישה להרחיק פעילים מהכניסות להר הבית בימי חג הקורבן.

אלא שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. רק לפני שנתיים נעצרו הפעילים אלדד יניב ומני נפתלי בהפגנות בפתח תקווה נגד היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה דרשה להרחיקם מפתח תקווה. זה הגיע להכרעת בית המשפט והוא ביטל את ההחלטה מאותם נימוקים. כך החליט בית המשפט גם ב-2019 בהפגנות של פעילי מחאת יוצאי אתיופיה מול בית היועמ"ש.

כך גם היה בהפגנה שנערכה בכנסת לפני שלושה חודשים, כשהמשטרה דרשה להרחיק מפגינים נגד יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין מירושלים. השופט דוד שאול גבאי ריכטר קיבל את דרישת עורכת דינם גבי לסקי והם שוחררו בלי תנאים. הרשימה עוד ארוכה והיא חוצה מגזרים ושיוך פוליטי.

אז אם ב"הפקת לקחים" עסקינן, מוטב שמ"מ המפכ"ל יפתח הבוקר את החלטת השופט משה דרורי, שכתב בפשטות את כל מה שמתבקש מארגון בריא. לא לחזור על אותה טעות פעמיים.

הפופולריים