עשרה דברים שצריכים לקרות כדי שהמחיר הכלכלי ששילמנו לא יהיה לחינם

מה צריך לעשות כדי שהמחיר הכלכלי לא יהיה לשווא
יש מחיר שבו המשק והחברה הישראלית לא יעמדו. כדי להימנע מהמחיר הזה הממשלה, על כל זרועותיה, צריכה לדאוג לשורה של צעדים לפני תום חול המועד - ממערך הבדיקות ועד למערכת החינוך | פרשנות
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
אכיפת הסגר בערב ליל הסדר 08.04.20, עוצר, נגיף קורונה
צילום: צילום: דוברות המשטרה

משרד הבריאות רוצה להאריך את הסגר גם לתקופת חול המועד. מנגד, משרד האוצר יוצא לקרב בלימה. ושניהם, כך נדמה, מנהלים את הקרב הלא נכון.

בואו נעשה שנייה סדר. הסגר שמשרד הבריאות רוצה להאריך הוא לא הסגר שהיה לפני הפסח, אלא הסגר שהיה בחג עצמו. כלומר - לאסור על נסיעה בין ערים, לאפשר יציאה מהבית רק לצרכי הצטיידות וכו׳. משרד הבריאות רצה להטיל את הסגר המוחלט הזה כבר לפני שלושה שבועות, אי שם בתחילת אמצע מארס. זה לא קרה, בעיקר מהשיקול הכלכלי - זה יותר מדי. כמו אז, כך גם היום, אנשי משרד האוצר טוענים כי מדובר יהיה ב״מכת מוות״ לכלכלה הישראלית, שלא תהיה ממנה תקומה.

זה לא נכון. לא לפני שלושה שבועות וגם לא עתה. כי בכל מקרה, בסגר כזה או כזה, לא מדובר בסגר מוחלט. אפילו במצב הנוכחי חלקים לא מבוטלים מהכלכלה הישראלית ממשיכים לעבוד. מפעל אינטל בקריית גת, למשל, שמוגדר מפעל אסטרטגי, ממשיך לייצר לא משנה מה. טילים או נגיפים לא יעצרו אותו. כך גם רשתות המזון, כך גם חברות ההייטק וחברות אחרות שהעבירו את מרבית העובדים שלהן לעבודה מהבית. בקיצור, הכלכלה הישראלית תשרוד סגר ״מוחלט״ גם לשבועיים-שלושה. ממילא חול המועד הוא תקופה פחות יצרנית, כך שהמחיר לא יהיה כל כך כבד מעבר לנזק שכבר נגרם לכלכלה.


יש מחיר אחר, שבו המשק והחברה הישראלית לא יוכלו לעמוד - אם במהלך הסגר הזה, לא משנה באיזו דרגה הוא, הממשלה, על כל זרועותיה, לא תצליח לפתח את מה שצריך בשביל להסיר את הסגר המוחלט בהדרגה לאחר החג.

1. על מנת להתחיל לפתוח בהדרגה את הסגר יש צורך במערך מסודר ויעיל של בדיקות. לא רק במספר גדול של בדיקות, אלא בבדיקות יעילות. כאלו שמאפשרות לזהות מוקדי התפרצות חדשים, להבין מהו היקף התחלואה הכללי באוכלוסייה, בדיקות שמזהות אנשים שחלו והבריאו. מערך שנותן מודיעין מגפה אמיתי ומהימן למקבלי ההחלטות.

זה לא המצב כרגע. אם נגיע לסוף חול המועד כשהיכולות הללו - לפחות רובן, או לפחות יצירת תוכנית סדורה איך מגיעים למצב כזה - כל המחיר הכלכלי ששילמנו יהיה לחינם.

תוכנית היציאה צריכה להיות מוגדרת היטב, אבל להשאיר מספיק מקום לגמישות ולשינוי בהמשך הדרך, בהתאם להתפתחויות במציאות. התוכנית מוכרחה להיות שקופה לחלוטין, כי הציבור צריך לדעת לאן הולכים מכאן

2. בשביל להתחיל לפתוח בהדרגה את הסגר יש צורך בתוכנית יציאה. אחדד - יש צורך בתוכנית יציאה אחת, מוגדרת, ברורה, ממלכתית. בשבוע-שבועיים האחרונים צצו תוכניות יציאה כפטריות ואחרי הגשם. יש תוכנית של מכון ויצמן, יש תוכנית של פרופסורים ממספר אוניברסיטאות (גם כאלה שהשכלתם אינה נראית רלוונטית), יש תוכנית של מייסד מובילאיי, פרופ׳ אמנון שעשוע. לא חסרות תוכניות.

חסרה תוכנית יציאה ממלכתית. השכל לא נמצא רק בממשלה - למעשה, רחוק מזה - אבל האחריות והסמכות כן. האנשים הרלוונטיים בממשלה, במועצה לביטחון לאומי, במשרד האוצר, הבריאות וכו׳ - יכולים לעבור על כל התוכניות שחוברו, להצליב ביניהן, להתייעץ עם כל המומחים האפשריים, להביא את עולם הידע והניסיון שלהם, ולהחליט.

3. תוכנית היציאה הזו צריכה להיות מוגדרת היטב, אבל להשאיר מספיק מקום לגמישות ולשינוי בהמשך הדרך, בהתאם להתפתחויות במציאות. התוכנית מוכרחה להיות שקופה לחלוטין, כי הציבור צריך לדעת לאן הולכים מכאן. גם כי מגיע לציבור לדעת, וגם כי יש לזה ערך כלכלי, חברתי ופסיכולוגי. התוכנית הזו צריכה לכלול מנגנונים ברורים של בלמים וצעדי ״אחורה פנה״ שיהיו גם הם שקופים ומוגדרים היטב לציבור. בשביל שכולנו נדע שאם בטלוויזיה אמרו שיש עוד 100 חולים מאושפזים בטיפול נמרץ, זה אומר שבעוד שבוע אנחנו חוזרים לסגר, או כל קריטריון אחר שייקבע. אם נגיע לסוף חול המועד מבלי שיש לנו תוכנית יציאה ברורה שכזו, כל המחיר הכלכלי ששילמנו בסגר עד כה יהיה לחינם.

4. לתוכנית היציאה מהסגר צריכים להיות מספר חלקים. החלק הכלכלי נחלק לשניים. הראשון הוא מי יכול לצאת בחזרה לעבודה, ובאילו תנאים. בשבוע שעבר אמרה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כי הרעיון הוא לבחון איזה ענפים תורמים יותר למשק מבחינה כלכלית, אל מול מידת הסיכון הבריאותי שכרוכה בפעילות שלהם. מה זה אומר תרומה למשק? לא רק הערך של התוצר שהם מייצרים, אלא גם בכמה מקומות עבודה מדובר, למשל.

מה זה אומר מידת הסיכון הבריאותי שכרוכה בפעילות שלהם? למשל, ייתכן שעבודה משרדית היא פחות מסוכנת מבחינת פוטנציאל ההדבקה וההידבקות שלה, בפרט אם מתקינים אמצעי מיגון מתאימים - עמדות אלכוג׳ל, קירות גבס, ריבוי משמרות, הפסקות בקבוצות קטנות בלבד וכדומה.

האם אתם זכאים למענק מרשות המסים?

אם מחברים את שני המדדים האלה יחד - תרומה לכלכלה ומידת הסכנה הבריאותית - יוצא שההייטק, ענף הפיננסים והתעשייה יורשו לחזור ראשונים לעבודה. מה עושים עם ענפי המסחר השונים? תרומתם לכלכלה גדולה מאוד, גם במונחי תוצר וגם במונחי עובדים, אולם הסכנה הבריאותית בהם גבוהה יותר מאשר עבודה במשרדים. זהו אחד האתגרים שתוכנית היציאה תצטרך לענות עליהם, באופן שקוף ככל האפשר. בלי הגדרות ברורות ושקופות עד סוף חול המועד - כל המחיר הכלכלי שנשלם יהיה לחינם.

5. החלק השני של תוכנית היציאה הכלכלית יהיה להגדיר את הענפים שלא יורשו לחזור לפעילות במתכונת הרגילה שלהם בקרוב. ענף התעופה, למשל, נראה די אבוד בתקופה הקרובה, למרות שהוא מעסיק אלפי אנשים. גם ענף ההסעדה נראה בעייתי מאוד, לפחות במודל של ישיבה במסעדות. כך גם ענפים נוספים - תיירות, מלונאות, סוכני נסיעות, הופעות ובידור, וכל מה שקשור בקרבה ובמגע.

  יש צורך במערך מסודר ויעיל של בדיקות. לא רק במספר גדול של בדיקות, אלא בבדיקות יעילות

העסקים האלה והעובדים האלה יצטרכו לקבל מענה מיוחד בתוכנית היציאה הכלכלית. ייתכן שהאוצר יצטרך לבנות פתרונות ייחודיים לכל ענף בנפרד. ייתכן שהאוצר יצטרך לאפשר לבעלי עסקים שיבחרו בכך, אפשרות קלה יותר לסגור את העסק או לפשוט רגל, לקבל רשת ביטחון שוות ערך לדמי אבטלה לתקופה כלשהי - למשל, חצי שנה - בשביל שיוכלו לחשוב מה לעשות עם עצמם עד שהמשבר יחלוף - אם להמציא את עצמם מחדש, ואיך. לאוצר שווה להשקיע בזה כסף, כי יזמים נוטים להישאר יזמים ולייצר ערך כלכלי. בלי להציג את מפת הדרכים הזו בצורה ברורה ושקופה עד סוף חול המועד - כל המחיר הכלכלי שנשלם יהיה לחינם.

6. מערכת החינוך צריכה לתפוס חלק מרכזי בכל תוכנית יציאה. לא יעזור לחלק את ישראל לאזורים גיאוגרפיים, לעבור לעבוד במשמרות או בימים זוגיים ואי זוגיים לסירוגין, כל עוד הילדים הקטנים לא יכולים ללכת למסגרות חינוכיות כלשהן.

המפתח ליציאה מהסגר ביום מן הימים הוא משרד החינוך | פרשנות

הילדים בכיתות ז׳ עד י״ב יכולים להמשיך ללמוד מרחוק, הם לא חייבים את ההורים איתם בבית. אבל הילדים הקטנים, בגילאי אפס עד כיתה ד׳ לפחות, לא יכולים להישאר לבד. הממשלה חייבת לייצר להם פתרון אם מישהו שם רוצה שהכלכלה תחזור לאחוזים גבוהים יותר של פעילות.

לאורך ההיסטוריה האנושית, ובפרט ב-200 שנה האחרונות, החדשנות והיצירתיות של בני האדם שינתה את מהלך ההיסטוריה מקצה לקצה

בשבוע שעבר הודיע מנכ״ל משרד החינוך להנהלת המשרד כי בפגישות שנערכו עד כה עם משרדי האוצר והבריאות הועלו מספר אפשרויות - למידה במשמרות בוקר ואחר הצהריים בקבוצות קטנות יותר, למידה לסירוגין בימים זוגיים ואי זוגיים, דברים מהסוג הזה. ככל הנראה מורים מבוגרים לא יורשו לחזור ללמד, מחשש שיידבקו. וככל הנראה הלמידה תהיה בקבוצות של עשרה תלמידים לכל היותר, מה שיחייב את המשרד להתמקד במספר קטן של מקצועות ליבה ולוותר על אחרים, אחרת לא יהיו מספיק מורים לביצוע המשימה הזו. אם במהלך חול המועד לא תיבנה תכנית מפורטת יותר - בלי תאריך, אבל עם פרטים טכניים ברורים - כל המחיר שנשלם בסגר הזה יהיה לחינם.

7. תוכנית יציאה צריכה לכלול גם התייחסות לאוכלוסייה המבוגרת וכזו שנמצאת בסיכון. בריאיון פייסבוק לכאן חדשות אמר בשבוע שעבר פרופ׳ רן בליצר, מנהל מכון המחקר של כללית וחבר בצוות להיערכות למגפות של משרד הבריאות, כי אנחנו צריכים לייצר ״חוזה חברתי חדש״ עם האוכלוסייה המבוגרת. הוא צודק.

אנשים מבוגרים, כמו גם אנשים צעירים יותר שסובלים ממחלות רקע שונות ונמצאים בקבוצת סיכון משמעותית, ייאלצו להמשיך בריחוק החברתי עוד תקופה ממושכת. חלקם ממש ספונים בבית ונסמכים על קרובים וחברים או אפילו על עמותות ופיקוד העורף בשביל לקבל מזון. הם לא יוכלו להמשיך לשבת כך לבדם שבועות או יותר. הם מוכרחים לקבל מענה.

המענה הזה צריך להיות רגשי, חברתי ובריאותי. בממשלה יש לפחות שלושה משרדים שונים שאחראים על התחום הזה - משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי. בלי עבודה משותפת של הטרויקה הזו, ובלי תוכנית ברורה עד סוף חול המועד, לאנשים המבוגרים לא תהיה תקווה, ורבים מהם עלולים לסכן את עצמם ולצאת מהבית ולנסות לחזור לשגרה. ואז, כל המחיר הכלכלי ששילמנו יהיה לחינם.

8. תוכנית יציאה ממשלתית צריכה גם לכלול מתן סיוע לעסקים. גם לעסקים שסיכויי ההישרדות שלהם גבוהים למדי, אבל הם עדיין צריכים עזרה פיננסית בחודשים הקרובים - כי הכנסות אין, והוצאות יש גם יש. תוכנית יציאה צריכה לכלול גם מתן תמריצים כספיים לעסקים שרוצים להסב את עצמם לשגרת הקורונה החדשה, אבל צריכים כסף בשביל זה. מענקים לדיגיטציה, מענקים להסבת עובדים לעבודה מהבית, לתוכנות שיש בהן צורך, ציוד שנדרש, מה שזה לא יהיה. לממשלה משתלם להשקיע בזה.

ייתכן שהאוצר יצטרך לאפשר לבעלי עסקים רשת ביטחון בדמות דמי אבטלה לתקופה. שווה להשקיע בזה כסף, כי יזמים נוטים להישאר יזמים ולייצר ערך כלכלי

תוכנית יציאה כזו צריכה לתת גם מענה לעובדי המדינה שנמצאים כרגע בחופשה כפויה ואוכלים את ימי החופש שלהם. ההסכם שהממשלה חתמה עם ההסתדרות, שאפשר שליחת 60%-70% מעובדי המדינה הביתה, יסתיים אחרי פסח. כרגע הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה לא ייצרו פתרון עבור העובדים האלה. באוצר פוחדים שהיתר גורף לעבודה מהבית פירושו יהיה תשלום לעובדים שלא באמת עובדים.

אבל זו חשיבה של העולם הישן. תוכנית יציאה צריכה לכלול פתרונות יצירתיים לבעיה זו, כי אין שום דרך לפטר מאות אלפי עובדים משירות המדינה או פשוט להוציא אותם לחל״ת. ההסתדרות לא תיתן. כל תווכנית יציאה שלא תכלול מענה לנושאים הללו - מענקים לעסקים קטנים, מענקים לדיגיטציה ופתרון עבודת עובדי המדינה מהבית - תהיה תכנית חלקית בלבד, וכל המחיר הכלכלי ששילמנו עד כה יהיה לחינם.

9. אני לא יודע לדמיין עד הסוף את שגרת הקורונה החדשה שעומדת להפוך לחיים שלנו בתקופה הקרובה. אני לא יודע כמה חודשים היא תימשך. אני לא יודע אילו התאמות יעשו עסקים ומקומות עבודה, מי יסתגל לשגרת הקורונה ומי ימצא את עצמו בחוץ.

אני גם יודע שאני לא יודע להביא בחשבון את מידת היצירתיות והחדשנות של האנשים והעסקים. אולי מסעדות יעברו למודל של מטבח שיתופי מרכזי והמון המון שליחים שמוציאים מנות לטייק-אווי. אולי עולם ההופעות ימציא את עצמו מחדש עם מנויים חודשיים ב-100 שקל להופעות של מיטב האומנים. אולי טכנולוגיות חדשות שמפותחות ברגע זה ברחבי ישראל והעולם יאפשרו לחזור לפעילות כלכלית יחסית גבוהה כי נוכל לדעת טוב יותר מי חולה ומי לא, מי חלה והבריא, וכו׳.

אני לא יודע. אני יודע רק שלאורך ההיסטוריה האנושית, ובפרט ב-200 שנה האחרונות, החדשנות והיצירתיות של בני האדם שינתה את מהלך ההיסטוריה מקצה לקצה. אנחנו מתקדמים היום מאי פעם, וייתכן שהחדשנות והיצירתיות שתנבע מהמשבר הזה תצליח להסיט אותנו למסלול טוב יותר בתוך זמן קצר. אני לא יודע. אני יודע רק שהממשלה צריכה להשאיר מקום ליצירתיות ולחדשנות האלה לפרוח. זה יכול להיות במענקים למדען הראשי, וזה יכול להיות במענקים למקומות עבודה ועסקים שיתאימו את עצמם מבלי שהממשלה תגיד בדיוק איך, וזה יכול להיות בדרך אחרת לגמרי. גם זה צריך לקבל מענה בכל תוכנית יציאה.

יש צורך דחוף במנהיג כלכלי ברור. שר האוצר הודיע על פרישה. באופן מוזר, תוך כדי שהוא אומר שהוא פורש בסיפוק, מיליוני ישראלים שוברים את הראש איך לעבור את החודש

10. אין לנו זמן לבזבז. לא יום ולא יומיים. כל יום שעובר ומאריך את הסגר מעמיק את המיתון שעוד רגע ינחת עלינו, ומעמיק את השבר החברתי. אין בזה צורך. תוכנית הסיוע הכלכלית - שכבר מובן שהיתה רק תוכנית סיוע כלכלית ראשונה במספר - היתה צריכה להיות מוצגת לציבור לפני שלושה שבועות לפחות, זמן קצר אחרי הטלת מגבלות התנועה הראשונות.

תוכנית הסיוע הכלכלית של האוצר | כל מה שרציתם לדעת

זו לא היתה צריכה להיות תוכנית סיוע מושלמת. היא היתה צריכה להיות בעיקר הכרזה - אנחנו בממשלה יודעים שבגלל הוראות השעה שנתנו הכלכלה מפסיקה לתפקד, ולכן הממשלה לוקחת אחריות. היתה צריכה להיות שם מסגרת תקציבית - 80 מיליארד או 60 מיליארד, זה לא כל כך חשוב - ואמירה ברורה למי הותכנית תסייע - לנפגעי הקו הראשון, השני והשלישי. לשכירים, לעצמאים ולעסקים קטנים. ולהסביר - זו תוכנית ראשונה, אנחנו עוד ניתן מענה בהמשך ונשפר תוך כדי תנועה.

במקום זאת, הצגת התוכנית התעכבה לפחות שלושה שבועות, על אף שבסופו של דבר התוכנית שהוצגה לא היתה שונה בהרבה ממה שכבר הוחלט שבועות קודם לכן. לבזבוז הזמן הזה היה מחיר. זה גרם לתסיסה ולמרמור מוצדקים בקרב אוכלוסיות שלא קיבלו מענה מספיק. התסיסה והמרמור האלה יצרו לחץ על המערכת הפוליטית שיצרה לחץ על המערכת המקצועית, שבמקום לגבש תוכנית יציאה נאלצה לכבות שריפות ולבזבז עוד זמן יקר. די עם זה.

יש צורך דחוף במנהיג כלכלי ברור. שר האוצר כבר הודיע על פרישה - באופן מוזר תוך כדי שהוא אומר שהוא פורש בסיפוק, מיליוני ישראלים שוברים את הראש איך לעבור את החודש הבא. אז שיתכבד ויפנה כבר את המשרד שלו. דרוש שם כרגע מישהו אחר. מישהו שיודע לעמוד מול ראש הממשלה ולהגיד - "אדוני ראש הממשלה, זו התכנית הכלכלית לרגע זה, אנחנו צריכים להציג אותה לציבור", ולהמשיך אחר כך לבנות את השלבים הבאים. אין לנו זמן לתחרויות יופי בפייסבוק, אין לנו זמן לבזבז.

אם נגיע לאחרי חול המועד מבלי שיש לנו מנהיגות כלכלית ברורה כזו, אם נגיע לאחרי חול המועד כשמשרד האוצר עדיין מסתבך ברגליים של עצמו ונופל לבורות שהפוליטיקה הכושלת כורה לו - כל המחיר ששילמנו יהיה לחינם.

הפופולריים