ליברמן צובע יותר מדי את הקמפיין ב"רק לא ביבי"

ליברמן צובע יותר מדי את הקמפיין ב"רק לא ביבי"
אביגדור ליברמן החליט להיפרע סופית מנתניהו ומנסה לסמן לו את הדרך החוצה • מחנה הימין מאורגן טוב יותר לבחירות מאשר באפריל, וגנץ פועל נכון כשפונה למצביעים הטבעיים שלו • שקד תאפשר לבנט לרדת מהאוטובוס של ימינה בתחנה הבאה? | יואב קרקובסקי, פרשנות
מחבר יואב קרקובסקי | פרשנות מחבר יואב קרקובסקי | פרשנות
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן
צילום: צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אביגדור ליברמן החליט להיפרע סופית מראש הממשלה בנימין נתניהו. הדברים שלו השבוע בוועידת המשפיעים כי לו יצליח נתניהו לגבש סביבו קואליציה של 61, הוא יבחר באופוזיציה, משרתים מאוד את הקו של קמפיין הליכוד. ליברמן, שנחשב ללשון המאזנים של בחירות 2019 מועד ב', מתחיל לצבוע יותר מדי את הקמפיין שלו בצבע "רק לא ביבי".

בכל הזדמנות שיש לו מנסה ליברמן לסמן לבנימין נתניהו את הדרך החוצה. הוא מזכיר לכאורה בעקיפין את שמו של יולי אדלשטין כמי שיכול להחליף את נתניהו בראשות הליכוד, ולהקים ממשלה, הוא מדבר על כך שרבים בליכוד חושבים שתם עידן נתניהו. הוא לא חדל מלנסות ולקעקע את מעמדו של יו"ר הליכוד.

אבל אם עד לפני שבועות בודדים היו כמה בכירים שדיברו בחדרים סגורים על היום שלאחר נתניהו, דווקא הדיבורים של ליברמן, מקטינים את הסיכוי למהלך כזה. אם עד לפני כמה שבועות שידר ליברמן כי הוא אינו פוסל את ראש הממשלה, וכי קיים סיכוי שיישב בממשלה שלו, בימים האחרונים ליברמן מחריף את הטון כלפי נתניהו ומשדר את המסר של ראשי כחול לבן – רק לא ביבי.

אם לשפוט את השינוי בקו הקמפיין של כחול לבן, נדמה שיש כאן חיזוק הברית בין שתי המפלגות. המטרה לייצר את האופציה לפיה לגנץ תישמר האפשרות להיות המפלגה הגדולה ומספר הממליצים הגדול ביותר. המחיר שיצטרך ליברמן לשלם, הוא כבד אבל אפשרי. אם יתעלם מהעובדה שגנץ יקבל את ההמלצה של ראשי הרשימה המשותפת עליו אצל הנשיא ריבלין בתמורה לתוכנית סיוע למגזר הערבי, אבל מבלי שייכנסו לקואליציה לאחר מכן, לפי הסקרים האחרונים האפשרות הזאת נראית ריאלית במידת מסוימת ומסויגת מאוד.

הידוק שורות

בכירי הליכוד חיים בפחד, שמא מישהו ישמע אותם מלחששים בינם לבין עצמם מה יקרה אם נתניהו לא יצליח לגבור על המספר 61. מה יקרה ביום שאחריו, האם יש בכלל יום שאחריו. בכל פעם שליברמן מפלרטט עם האופציה הזו, הוא מרחיק אותה, הוא מחליש את הסיכוי שמישהו מבכירי הליכוד יפעל נגד ראש הממשלה. במודע או שלא, ליברמן מחזק את מעמדו של ראש הממשלה בתנועתו ובעיקר במצביעיו. בעולם הפוליטי שבין שני האישים הללו, ניתן היה לחשוב שזה מהלך מתואם ביניהם, אבל הוא לא.

כבר כעת מחנה הימין מאורגן טוב יותר לבחירות, ומכאן האופטימיות שמפגינים בכירים בליכוד נוכח שאלת היכולת להעלות את המחנה שהביא 60 מנדטים ללא ליברמן באפריל, ל-61 בלעדיו

בכירים בליכוד אומרים כי נתניהו מאמין בסך הכל שיוכל להגיע לרף 61 המנדטים הנדרשים לו כתנאי לשרידותו. בכנסת ה-21 הצליח נתניהו לגבש 60 מנדטים. קמפיין געוואלד מאורגן היטב, ניסיון להגדיל את אחוז ההצבעה, הורדת מפלגות מימין לליכוד שספק חוצות את אחוז החסימה כמו זהות של פייגלין וכעת המאמץ להוריד את עוצמה יהודית ונעם, כל אלה עשויים להגדיל באופן ניכר את מחנה הימין.

גם בבחירות הקודמות, מחנה השמאל-מרכז מיקסם כמעט לחלוטין את יכולותיו למנוע איבוד קולות. בבחירות הללו אפילו עוד יותר. איחוד מפלגות השמאל, הרשימה המשותפת, והעבודה שרוב המפלגות חתומות על הסכמי עודפים מונעת את סכנת אובדן הקולות. הימין גם בבחירות הללו לא הגיע למיקסום הזה.

בחירות 2019 - מה עמדות המפלגות ומי מהן סירבו לפרט?

בבחירות הקודמות אבדו לימין 250 אלף קולות שהם בין שבעה לשמונה מנדטים. הפעם יש עדיין סיכוי לאובדן של ארבעה-חמישה מנדטים, לא יותר. לכן, כבר כעת מחנה הימין מאורגן טוב יותר לבחירות, ומכאן האופטימיות שמפגינים בכירים בליכוד נוכח שאלת היכולת להעלות את המחנה שהביא 60 מנדטים ללא ליברמן באפריל, ל-61 בלעדיו בעוד 11 ימים.

נתניהו עקב אחרי המהלך של בני גנץ השבוע, והבין שמדובר במהלך פוליטי טוב, מבריק, של כחול לבן. בעוד הוא עצמו מהדק את שורות מצביעיו ותומכיו באמצעות קמפיין רדיפת התקשורת, עושה נכון גנץ כשהוא פונה לציבור הטבעי של מצביעי שינוי, יש עתיד ומפלגת העבודה. שני האישים מבינים שמעבר דרמטי של קולות ממחנה למחנה זה בין קשה לבין בלתי אפשרי לעשות 11 ימים לפני הבחירות, לכן המהלך הנכון הוא הידוק שורות של מצביעי המחנה ולהבטיח אחוזי הצבעה גבוהים. שני תנאי בסיס בלעדיהם קמפיין הגעוואלד שמתוכנן לשבוע הבא בשני המחנות לא יעבוד.

האזינו לריאיון עם בני גנץ בכאן רשת ב

לימין שור

מעולם לא היו נציגי מפלגה אחת, קטנה כמעט נידחת, מחוזרים כל כך על ידי רבים כל כך, בסימן שאלה גדול כל כך אם זה שווה את זה. מסיבת העיתונאים שקיימו ביום חמישי בערב איילת שקד ונפתלי בנט עם פליטי מפלגתו של משה פייגלין זהות, הייתה לא פחות מאחד האירועים ההזויים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. ראשי ימינה זימנו את התקשורת הישראלית למפגש עיתונאים שבו הוצגו ארבעה מצטרפים חדשים למפלגתו של נפתלי בנט, "הימין החדש" - הם היו חלק מרשימת זהות לכנסת ה-22, אך איש לא שמע אודות הארבעה הללו.

שבוע לאחר פרישתו של פייגלין מהמרוץ לכנסת, אפילו הוא כבר לא זוכר מי היו חברי הרשימה שלו. מסיבת העיתונאים הזו כוונה ככל הנראה רק לאוזניו שלו, של פייגלין ולא לאף אחד אחר. המילה ליברליזם כלכלי עלתה ופרחה שם, אבל סביר להניח שזו תהיה גם הפעם האחרונה שהמונח הזה יחזור כל כך הרבה פעמים בדיון פוליטי כלשהו בשנים הקרובות.

אבל אם לחפש בדל כותרת בתוך אירוע העיתונאים הזה אמש אפשר למצוא אותו באמירות של המצטרפים החדשים. הם מצפים מבנט ושקד לקיים את ההבטחה שלהם, להתפצל מהאיחוד עם הבית היהודי, והאיחוד הלאומי, ולהקים בכנסת ה-22 את סיעת הימין החדש, כסיעה עצמאית.

כבר בתחילת האיחוד הזה התבטא בנט לא אחת שמדובר על אוטובוס, עליו יושבים כולם, ובתחנה הראשונה נפרדים. אבל איילת שקד שעומדת בראש האיחוד הזה, היא יו"ר ימינה, לא ממש מתלהבת מהרעיון. לפי חלק מהסקרים ימינה צפויה להגיע למספר דו-ספרתי של 10-11 מנדטים. בתוך התרכובת הזו, לבנט בימין החדש יהיה רבע סיעה לפחות. בכל זמן נתון הוא יוכל להתפצל, וזו התוכנית שלו. כשנשאלו השניים אתמול הם לא הכחישו – יש מחלוקת אמיתית בנושא, בנט רוצה לצאת לעצמאות, שקד דבקה בחיבור.

עוד מראשית הדרך, כשבנט דיבר על הרצון שלו לצאת לעצמאות מיתר שותפיו הפוליטיים בימינה, נאמר לו לא פעם אחת, כי שקד לא תסכים. ראשי רשימות, לא רוצים להקטין את כוחם הפוליטי. מדוע תרצה שקד, שעשויה לעמוד בראש מפלגה של 10 מנדטים, להקטין את כוח ההשפעה שלה לכדי שליש מזה, רק בכדי לרצות את בנט? את פארק ההרפתקאות עם בנט שקד כבר עברה על בשרה כמה פעמים והשיא היה באפריל האחרון.

כבר בתחילת האיחוד עם הבית היהודי התבטא בנט לא אחת שמדובר על אוטובוס, עליו יושבים כולם, ובתחנה הראשונה נפרדים. אבל איילת שקד לא ממש מתלהבת מהרעיון

את ההחלטה לפצל את ימינה שקד לא תותיר רק בידיו. עד כה היא קיבלה את ההנהגה הפוליטית שלו, אבל אחרי שהיא הצליחה לאחד את מפלגות הציונות הדתית תחת מנהיגותה, היא לא תשחרר את זה כל כך מהר. בנט עשוי להסתכן פעם נוספת להיות מגונה כמפצל הגוש, וכמי שמוליך את שקד בנתיבי לוחמה מסוכנים מדי.

הפופולריים