יותר ממילה טובה מגיעה לכתבת התחקירים של כאן 11, יפעת גליק, שקיבלה מידע מחשיד על שופט בית הדין לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד, בדקה אותו ביסודיות וחשפה את כבודו מועל בתפקידו. היא עשתה זאת בלי הנחות, בלי עיגולי פינות, בלי אמירות כלליות עמומות, בלי לדלג על ניסיון לעמת את השופט עם העובדות. היא עשתה זאת פנים אל פנים והוא, כבודו, ברח מהמצלמות בצורה מבישה.
ברח אל מאחורי סינר הדוברת של המערכת, כשהוא משאיר את גליק לבד בזירה. היא הציגה בתחקיר עובדות חמורות המחייבות במקרה הטוב את השעייתו של השופט, ובמקרה הרע את הדחתו מהתפקיד. היא שוחחה עם אנשים שונים, שדבריהם נתמכים בעדויות אחרות, נברה במסמכים ותיקים והצליחה לחשוף את כבודו כמי שסובל מחוסר יושרה מקצועית. אני נוקט כאן לשון המעטה כי אנחנו כנראה רק בקדימון של סיפור מעלליו.
ליבת הפרשה, לפי ממצאי התחקיר: כבודו ישב בדין לפני כמה שנים בתיק גדול שבו נדרשה הכרעה בשלושה נכסים יקרים ביותר, התנהל בו לטענת אחד הצדדים באופן מוטה, וכעבור זמן קצר בישר לצדדים שמנהל העיזבון בתיק התפטר. למה? הוא עמוס, הסביר לצדדים, אין לו זמן.
השופט הציג טיעונים חסרי שחר, הסתיר את האמת מהצד הנפגע לכאורה, לא גילה לאותו צד שהוא עצמו, השופט, דרש ממנהל העיזבון להתפטר. יותר מזאת: הוא זה שהכתיב ל"מתפטר" את מכתב ההתפטרות.
את מי הכניס השופט שקד, לפי התחקיר של גליק, בנעלי מנהל העיזבון המודח? שני חברים טובים, שהם עורכי דין (פורמלית מונה רק אחד מהם). את מי עוד צירף לעוגת הכסף הגדולה בתפקיד של כונס נכסים? עו"ד שייצג אותו בעבר באופן פרטי. כבודו לא גילה כמובן בדיונים מדוע בחר דווקא בהם, לא שיתף בסוד את הצד הנפגע, לא חשף את סיפור הקשר האישי שלו עם מנהלי העיזבון ועם כונס הנכסים.
כלום, ממש כלום, אף שהוא אמור היה להיות הראשון להתנהל בשקיפות, אף שהוא אמור לסכל צחנה כזו ולא לייצר אותה. צריך זכור: בתיק כזה אמורים כונס נכסים ומנהל עיזבון לשלשל לכיסם כסף רב. זו מתנה אדירה.
יפעת גליק בדקה, חקרה, וגילתה שלא מדובר במקרה בודד, שלא מדובר במעידה מקרית. אין חשש כזה, מדובר בשיטה, בדפוס התנהגות מקומם שחזר על עצמו, במעשים בלתי נסלחים שהובאו כבר לפני כמה שנים לידיעת צמרת מערכת המשפט ואיכשהו נמרחו.
אמנם, נקבע בכמה מקרים שהמתלוננים צודקים, אמנם כבודו נקרא לשיחת בירור, אמנם כבודו התפטר מאחד התיקים (רק אחרי שנים של ניהול התיק כשנודע לו שהוגשה נגדו תלונה), אמנם הנימוק שלו להתפטרות היה תמוה ומחייב העמקת הבדיקה: "אני חושש שאמצא במצב לכאורי של ניגוד עניינים עתידי", טען בלי לפרש.
אלא שגם אחרי כל החבילה הזאת, גם לאחר נורות האזהרה האלה, איש בהנהלת בתי המשפט לא הוציא לו כרטיס אדום. איש לא נהג בדרכו של הנשיא מאיר שמגר שנחשף למעללי כמה שופטים מפוקפקים, ומצא דרך לשלוח אותם הביתה. הם הבינו שהנשיא עושה איתם חסד כאשר לא שלח אליהם את המשטרה והסיקו מסקנות אישיות מתבקשות.
האם עכשיו זה יקרה אחרי שיפעת גליק חשפה מקרים נוספים ושיחות מוקלטות מדהימות? רומזים לי במערכת המשפט שלנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, אין כוונה לעבור לסדר היום על מה שקרה. הנושא ייבדק שוב, רומז מי שרומז, הפרשה תיבחן שוב בצורה יסודית. לא תהיה מריחה.
