במשך שנים הם פעלו במחתרת במקומות שונים בעולם. השם נלחש מפה לאוזן באימה: כוח וגנר. כוח שכירי החרב הפרטי והאכזרי של נשיא רוסיה פוטין. אלא שהמלחמה באוקראינה העלתה אותם אל מעל לפני השטח. יחידת עילית של לוחמים אכזריים ומיומנים שמשימותיהם מאתגרות במיוחד. ובסוף השבוע האחרון נחשף לציבור הרחב מה שהיה ידוע רק למביני עניין - המיליציה הפרטית הזו וצבא רוסיה - בעימות. עימות חריף שפרץ במלוא העוז במה שנראה כמו ניסיון הפיכה - לא פחות - ברוסיה.
סוף השבוע האחרון היה אולי הדרמטי ביותר במהלך כהונתו הארוכה מאוד של ולדמיר פוטין בהנהגת רוסיה. בפעם הראשונה הוא חש שהכיסא רועד, שמעמדו בסכנה - שכוחות צבאיים מתקדמים לעבר בירתו ואין לו מענה של ממש. וזה לא בא מאיום חיצוני על רוסיה, אלא דווקא מאיום פנימי. כוח שהיה נאמן לו באופן אישי הרים את נס המרד נגדו, והתקדם בכוחות גדולים - מה שהביא אותו להתקפל, להיכנע. האם פוטין הגדול נכנע בפני מפקד כוח צבאי שלמעשה קם על יוצרו? כוח וגנר? מה זה אומר על פוטין? על מעמדו? מה זה אומר על המשך המערכה באוקראינה?
האם לניסיון הפוטש של יבגני פריגוז'ין, ראש כוח וגנר, תהיה השפעה על יציבות השלטון של פוטין? חברת הכנסת לשעבר קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר בכירה במכון אטלנטיק קאונסל בוושינגטון, עלתה לארץ כנערה בדיוק בימים שברית המועצות התפרקה. היא מכירה את יחסי הכוחות הפנימיים בין הכוחות הצבאיים והפוליטיים השונים, ואיתה ננסה לנתח את השלכות אירועי סוף השבוע על המשך שלטונו של פוטין.
