הרגישות הכפולה: מה גרם לבג"ץ לשבץ את כל שופטי העליון לדיון על צמצום עילת הסבירות?

מה גרם לבג"ץ לשבץ את כל השופטים לדיון על עילת הסבירות?
עד היום בג"ץ מעולם לא התערב בחוק יסוד. האם השופטים נמצאים בניגוד עניינים בנוגע לחוק השפיטה שחל עליהם? ובמה שונה הדיון הזה משאר הדיונים בהיסטוריה?
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
בית משפט העליון
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אם היו חסרים לנו תקדימים, היום נקבע אחד נוסף, ועוד טרם בית המשפט העליון כתב מילה אחת בפסק הדין. בפעם הראשונה, יישבו כל 15 שופטי העליון יחד, בהרכב אחד. זה יקרה בדיון בעתירות נגד החוק שמבטל את עילת הסבירות, תיקון לחוק יסוד השפיטה. ב-12 בספטמבר, בשעה 10:00 בבוקר, נהיה עדים – סביר להניח שבשידור חי – להיסטוריה.

יש שמנסים לטעון שההיסטוריה הזו כלל לא צריכה להיכתב, שבג"ץ לא אמור לדון בסמכויות השפיטה. אלא שהטענה הזו לא מלווה בחלופה של ממש. מי ידון ומי יבקר? יותר מכך, זו יכולה להיות שיטה. הפטנט: לבטל סעיף אחר סעיף סמכויות של הרשות השופטת ולטעון שבית המשפט מנוע מלפסול זאת. בדיוק כמו החשש שעלה בעתירות בשנים האחרונות אף כעילת התערבות פוטנציאלית של בית המשפט, לפיו כדי למנוע את התערבות בג"ץ – כל שינוי מוכנס תחת הכותרת של "חוק יסוד", גם אם הוא מתאים להיות יותר סעיף ג' בתקנות מינוריות. כך חוקי היסוד, שאמורים להיות כללי הבסיס, הכי קרוב לחוקה שיש לנו – הופכים לפעמים לכלי בידי המחוקקים לצרכים ספציפים או אנשים מסוימים. דוגמאות לא חסרות.

שלא נטעה, זה לא שאין מורכבות או קושי בכך שבית המשפט ידון בנושא. הסוגייה של עילת הסבירות היא אף בעלת רגישות כפולה - גם עוסקת בסמכות בית המשפט, בביטול עילה שבתי המשפט דנים בה ולפיה; וגם מדובר בתיקון לחוק יסוד. בג"ץ עד היום מעולם לא התערב בחוק יסוד. כדי להתערב נדרש הרכב שופטים גדול ומורחב ככל הניתן.

נראה שהרגישות הכפולה הזו חידדה את הצורך בהרכב לא רק מורחב, אלא מלא, כדי למנוע פרשנויות ותהיות מדוע השופט הזה בפנים והשופטת הזאת בחוץ. הדרך לחסום את הדלת לטענות מעין אלה היא כנראה מחסום בדמות כל שופטי העליון. אבל איש אינו באמת חושב שזה הסוף לסערות. למעשה, זו רק ההתחלה.

הפופולריים