מלחמת יום כיפור הייתה מלחמת להיות או לחדול והיא צילקה דור שלם של ישראלים. השבוע ישודר בחדשות הערב פרויקט כתבות מיוחד של אורן אהרוני, שחוזר אל כמה מהסיפורים הפחות מוכרים של המלחמה, ובעזרת בינה מלאכותית צובע את קטעי הארכיון שצולמו בשחור לבן. דניאל אופיר שוחח עם אורן אהרוני, יוצר הסדרה, ושמע ממנו איך מאתרים אנשים שצולמו בחזית לפני 50 שנה - ואף אחד לא יודע את שמם.
האזינו להסכת "עוד יום"
רוב הסיכויים שרובנו לא נולדנו בזמן מלחמת יום כיפור. וזה אפילו לא צרוב בזיכרון ההיסטורי שלנו. מאז עברנו מספיק. מלחמות, אינתיפאדות, מבצעים. יש טראומות לכולם, אבל יש משהו במלחמה ההיא שלא עוזב. זה היה רגע של להיות או לחדול. ולא פחות חשוב, זה היה רגע של התפכחות. אחרי ההישג המזהיר של מלחמת ששת הימים, התחושה שאנחנו בלתי מנוצחים, באה המציאות המזרח תיכונית וטפחה על פנינו.
2,656 הרוגים, יותר -7,000 פצועים, 294 שבויים, וכל זה ב-19 ימים. התחושה הייתה שזה יכול להיות הסוף. חורבן הבית השלישי, אבל זה לא היה הסוף. בסוף ניצחנו, הבית לא חרב, אבל המחיר היה כבד, ההתפכחות הייתה כואבת, והטראומה – טראומה לאומית – עדיין כאן, 50 שנה אחרי.
