גם 50 שנה אחרי, בערוצי הטלוויזיה במצרים זוכרים היטב את ההודעות של הצבא המצרי באותם ימים של אוקטובר 1973 ומשדרים אותן כאילו זה היום, "בשם אללה הרחמן והרחום, כוחותינו המזוינים הצליחו לחצות את תעלת סואץ". בפרק השלישי והאחרון לציון יובל למלחמה, נדבר על הדרך שבה הערבים מציינים את האירוע הזה, איך הוא נתפס שם במרחק השנים ועד כמה הוא רלוונטי למציאות שלנו היום.
האזינו לפרק בהסכת "עוד יום"
במצרים אמנם יציינו באופן רשמי את שנת היובל של מלחמת יום הכיפורים בְּשישה באוקטובר, התאריך שהפך לשם נרדף לניצחון הגדול של מדינות ערב על ישראל מאז 48', בראייתם מן הסתם. אבל כבר עכשיו המדיה המצרית מחממת מנועים לקראת התאריך המכונן.
בעבורנו הוא מסמל את הטראומה הגדולה שחוותה ישראל מאז הקמתה, כשהופתעה בידי צבאות סוריה ומצרים. אפילו הניצחון הצבאי בסוף המערכה לא ממש הצליח לשנות את התודעה ואילו בצד השני התמונה הפוכה לחלוטין, גם אם הסורים והמצרים יודעים בתוך תוכם שהם לא באמת ניצחו. אבל זה לא באמת משנה כי בסוף זה הספיק בשביל שיצליחו למחות את התבוסה הגדולה של 67' ולהחזיר לעצמם את הכבוד האבוד.