המלחמה בעזה, שנפתחה בטבח המזוויע שביצעו מחבלי חמאס בתושבי הדרום, נפתחה לפני כחודש וחצי ומאז נרשם זינוק מפחיד באירועי האנטישמיות והשנאה כלפי יהודים ברחבי העולם. על פי דוח של הליגה נגד השמצה, בארצות הברית לבדה חלה עלייה של יותר מ-300% במספר התקריות האנטישמיות והמקום שבו היהודים חשים מאוימים במיוחד הוא הקמפוסים האמריקניים.
> עקבו אחרי ערוץ הוואטסאפ של כאן חדשות - לחצו על הפעמון ואתם מעודכנים
המייסדים וממשיכי הדרך הרצחנית: הפנים שמאחורי חמאס
בחודש וחצי האחרונים סטודנטים יהודים חוו התקפות פיזיות, איומים, קללות ומה לא. סטודנטים פרו-פלסטיניים ובעלי עמדת שמאל רדיקלית רודפים אחריהם, דופקים על דלתותיהם, תוקפים אותם על המדשאות ועוד. אבל הרגעים הקשים הללו נבנו במהלך שנים רבות והכתובת הייתה על הקיר. פרופסור איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מציין שהתנועות הפרו-פלסטיניות צמחו והתעצמו מלמטה במשך שנים והיום אנחנו רואים את התוצאות.
פרופ' גלבוע מסביר על התפתחות הארגונים, שאחראים לתופעה האלימה ששוטפת את ארצות הברית. "השלב הראשון היה לפתוח ארגונים בקמפוסים כמו "Students for Justice in Palestine", שהוקם לראשונה באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי. היוזם הוא תומך חמאס, האתם באזיאן, שבא ללמוד במקום. הארגון הוקם מיד אחרי "ועידת האו"ם לגזענות וזכויות אדם" שהתקיימה ב-2001 בדרום אפריקה", אמר פרופ' גלבוע, שהוסיף כי על הוועידה השתלטו גורמים פלסטינים ומוסלמים והפכו אותה לאנטי-ישראלית.
השלב הבא היה איחוד המאבקים - הקישור בין הפלסטינים למאבקים אחרים כמו המאבק של השחורים בארצות הברית, מאבקי הנשים ואפילו עשו את החיבור בין הפלסטינים לאינדיאנים. "המוסלמים בשנים האחרונות עושים הקבלות בין האינדיאנים לפלסטינים - הפלסטינים הם הילידים וישראל היא קולוניאליסטית ולבנה. אנלוגיה אחרת משווה את הפלסטינים לשחורים ואת ישראל ללבנים. האנלוגיות האלה משפיעות תחת ההכללה - יש מדכאים ומדוכאים וכל המדוכאים צריכים להתאחד ולפעול ביחד", אמר פרופ' גלבוע.
ההמשך של אותם ארגונים היה בחבירה לארגון BDS שמוביל קמפיין בין-לאומי הקורא להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חרם כלכלי, ונוהג להשוות את המדיניות של ישראל למשטר האפרטהייד שהיה בדרום אפריקה. "בשנת 2003 הארגונים האלה החלו לשתף פעולה עם ה-BDS. הם התחילו להשקיע את מירב המאמצים שלהם בקמפוסים של האוניברסיטאות הליברליות. אלו השנים בהן החל שבוע האפרטהייד הישראלי שבו מכנים את ישראל 'נאצית' 'מיליטריסטית' שמבצעת 'שואה בעזה'"
מה הייתה תגובת האוניברסיטאות? לדברי פרופ' גלבוע, ראשי האוניברסיטאות פוחדים מאותם ארגונים כי הם מאיימים ואלימים. ראשי האוניברסיטאות רוצים שקט תעשייתי שחיוני לגיוס סטודנטים. "הם מנמקים את חוסר העשייה שלהם בטענות כמו הצורך להגן על חופש הדעה".
לכל זה מצטרף נדבך נוסף - התמיכה הכספית העצומה באוניברסיטאות האמריקניות של מדינות מוסלמיות כמו קטר, סעודיה ומדינות מפרץ אחרות. פרופ' גלבוע מוסיף: "נקלטו המון מרצים מוסלמים ופלסטינים שהסילבוסים של הקורסים שלהם מורכבים בעיקר מתעמולה נגד ישראל ונגד ארצות הברית. מדובר במחלקות מסוימות, כמו המחלקות למזרח תיכון, ללימודים אתניים, לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולפעמים גם למדעי המדינה וליחסים בין-לאומיים. הנגע בולט במחלקות שעוסקות בזכויות אדם, מיעוטים, אפליה ומזרח התיכון".
הטבח בעוטף, המלחמה וההפגנות הענקיות של תומכי חמאס ברחבי ארצות הברית הניעו את הארגונים היהודיים והתורמים הגדולים לאוניברסיטאות להתחיל לפעול. פרופ' גלבוע מספר כי בעלי הון יהודים שתרמו למוסדות העילית האמריקניים התחילו למשוך את תרומותיהם בעקבות האירועים האלימים כלפי היהודים. החוקר ציין כי בארצות הברית סטודנטים מתקבלים ללימודים על סמך ציונים פסיכומטריים והמלצות של יועצים חינוכיים. אוניברסיטאות העילית מעוניינים מאד בסטודנטים יהודים משום שהם נחשבים לכישרוניים במיוחד. היועצים בבתי הספר היהודיים כבר הזהירו את האוניברסיטאות שאם הן מעוניינות בהמלצות שלהם על סטודנטים יהודים, הן חייבות לספק להם הגנה מפני הפורעים המוסלמים והשמאלנים הרדיקליים, כך שלא ירגישו מאוימים ומותקפים.
לדעת פרופ' גלבוע, מה שרואים היום בקמפוסים בארצות הברית הם תסמינים אנטישמיים שמוכרים מן העבר: "אנחנו חוזים שוב במה שקרה בגרמניה הנאצית בשנים 1933 - 1938. יהודים נאלצים להסתגר כי רודפים אחריהם מפגינים פרו-פלסטינים ושמאלנים רדיקלים. האחרונים מאמצים בלי שמץ של ביקורת את השקרים של חמאס. הם טוענים: 'ישראל אשמה, היא הביאה את הטבח על עצמה' - אנטישמיות קלאסית של העבר, כמו שיהודים הואשמו בפרעות נגדם" .
מאז הטבח, נראים שינויים בגישה של השמאל היהודי המתון כלפי ישראל, גם בקמפוסים: "יש זעזוע בקרב מרצים יהודים שעד עכשיו שתקו ובקרב מנהיגי האוניברסיטאות". עם זאת, לדברי פרופ' גלבוע, התמיכה בישראל מועטה במיוחד בקרב בני ה-18 עד 30. "אצל הצעירים השחורים, ההיספאנים ואפילו האוונגליסטים התמיכה יחסית נמוכה יותר מאשר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר. הם מורעלים בקמפוסים ומקור המידע העיקרי שלהם הוא הרשתות החברתיות, שם מזמן הפלסטינים ותומכיהם השתלטו על השיח".
למרות הכול, פרופ' גלבוע נשאר אופטימי באשר לעתיד: "הסקרים האחרונים בארצות הברית מגלים ששני שלישים תומכים בישראל נגד הפלסטינים וחמאס. אלה תוצאות שלא היו מאז שסדאם חוסיין תקף את ישראל במלחמת המפרץ הראשונה. יש פיצול בקרב הקבוצה הפרוגרסיבית בארצות הברית שעוינת את ישראל, חלקם מבינים מה קרה בטבח ואיזו אידיאולוגיה קיצונית ורצחנית מייצג חמאס. רוב דעת הקהל היא באמצע – אבל היא שותקת מול הארגונים הפרו-פלסטיניים והשמאלניים הרועשים. צריך לעבוד קשה ולשכנע את אלה שלא יודעים הרבה ולחזק את אלה שתומכים בישראל".
