בלי קשר לתוצאות המשחק הערב (שלישי) נגד אנדורה, נבחרת ישראל בכדורגל מסיימת קמפיין כושל ומאכזב במיוחד. ראשית, קיבלנו הפעם אולי את ההגרלה הכי נוחה אי פעם. ולמרות זאת, לא שיחקנו טוב כמעט בכל המשחקים.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
כבשנו בתשעה המשחקים הראשונים רק תשעה שערים - ממוצע של שער למשחק זה נורא. ההגנה שלנו המשיכה להיות חלשה, ספגנו 11 שערים, וזאת למרות יכולת טובה מאוד של השוער עומרי גלזר כמעט בכל המשחקים. מול נבחרת שקיימת מעט מאוד שנים ממדינה זערורית וענייה כמו קוסובו הוצאנו נקודה אחת בלבד; מול רומניה, שנמצאת בשפל היסטורי מבחינת ייצור כשרונות, הוצאנו גם נקודה אחת בלבד; גם נגד שוויץ – נקודה אחת. וגם את בלארוס בקושי ניצחנו.
הנבחרת הבוגרת שלנו ממשיכה להיכשל למרות שהנבחרות הצעירות עשו הישגי ענק בשנתיים האחרונות: העפלה לגמר היורו עד גיל 19, מקום שלישי במונדיאליטו עד גיל 20, והפעלה לחצי גמר היורו עד גיל 21. למרות ששחקנים צעירים רבים שולבו בבוגרת, ולמרות שהם אפילו שיחקו לא רע בכלל, עדיין הבוגרת כשלה.
עוד בנושא
אנחנו כבר יותר משלושים שנה משתייכים לכדורגל האירופי ולא הצלחנו להעפיל אפילו ל"יורו" אחד וגם לא למונדיאל מבין 16 טורנירים גדולים, וזאת בזמן ש-37 נבחרת אירופיות העפילו ל"יורו". גם מדינות כדורגל עלובות למדי כמו אלבניה כבר מעפילות פעמיים בשמונה השנים האחרונות ל"יורו". אם זה היה קורה אצלנו, היינו אומרים שיש לנו נבחרת מדהימה בקנה מידה היסטורי.
כן, הרבה מאוד שקרים אנחנו עדיין מספרים לעצמנו בנוגע לכדורגל שלנו. אבל מי שרואה את משחקי ליגת העל מדי שבת יכול להעיד: הרמה נמוכה ביותר. יש לנו מעט מדי שחקנים בליגות הבכירות באירופה. גם רבים מהליגיונרים שלנו אינם שחקנים משמעותיים בקבוצות שלהם, גם אם הם בליגות הרבה פחות יוקרתיות. ולמרות שגדלו כאן לא מעט כשרונות צעירים שהצליחו מאוד בנבחרות הצעירות, ברמת כדורגל בוגרים ראינו מהם מעט מדי.
מה צריך לעשות להמשך?
ראשית, לנסות להמשיך את העבודה הטובה בנבחרות הצעירות ובפיתוח הכשרונות. אבל במקביל, לא לחשוב שאנחנו מדהימים בעניין הזה, ולראייה – התוצאות הרעות כעת של הנבחרת הצעירה של גיא לוזון כאשר גם נבחרת הנוער של אופיר חיים לא הצליחה להעפיל לאליפות אירופה האחרונה.
איש מקצוע כמו יילה חוס ההולנדי, שעשה סוג של מהפכה בנבחרות הצעירות, קידם אותנו מאוד ויש לקוות שבוני גינצבורג ימשיך במלאכה הטובה. זה הדבר הכי חשוב. אבל גם צריך להבין שהשחקנים הצעירים גדלים בגדול במועדונים, לא בנבחרות. ואין דרך באמת לפקח על העבודה של המועדונים בפיתוח הכשרונות. הכדורגל הישראלי צריך לפתח יותר מהם.
ובנוגע לנבחרת הבוגרת?
ראשית, צריך לבחור בצוות מקצועי חזק. ליוסי בניון לא היה כמעט שום ניסיון בניהול או באימון לפני שהוא קיבל את משרת המנהל המקצועי של נבחרת ישראל. אלון חזן גם בקושי אימן קבוצות בוגרים, והוא בעיקר העביר כמה שנים בנבחרות הצעירות של ההתאחדות לפני שהוא קיבל את הג'וב הכל כך יוקרתי של הבוגרת. זה לא מספיק.
צריך לחשוב על מאמנים ומנהלים מסדר גודל בכיר. אולי לנסות להחזיר את יילה חוס שיהיה המנהל המקצועי של הבוגרת. אולי להביא מאמן זר מוכח. ואולי צריך לתת צ'אנס לאופיר חיים, שעשה עבודה כבירה בנבחרות הנוער והצליח מאוד פעמיים: גם בגמר ביורו וגם במקום השלישי במונדיאליטו.
המשימה היא של שינו זוארץ. הוא האיש שצריך להצעיד את נבחרת ישראל – ובכלל את הכדורגל הישראלי – אל עבר עתיד טוב יותר.
זו לא משימה פשוטה כלל ועיקר. מנגד, אחרי כל כך הרבה כשלונות במשך שנים ועשורים – אולי להגיע לתוצאות מוצלחות יותר זה לא כל כך קשה. בכל מקרה, יהיה מעניין לעקוב ואנחנו כמובן נאחל בהצלחה גדולה.
