כשקיבלנו את ההודעה שמיקי ברקוביץ' זוכה בפרס ישראל הייתי בדיוק בשידור ברדיו. הייתה מן תחושה כזאת של שמחה באוויר, ממש שמחה. ושאלתי את עצמי - למה דווקא מיקי? מה יש בזכייה שלו שגורם לנו להיות לרגע מאושרים?
הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי
אז ברור שספורט תמיד עושה שמח בלב. אבל פה היה משהו שהוא מעבר. מיקי ברקוביץ' יושב לנו ממש בלב של הישראליות. הוא סמל לישראליות שאנחנו מתגעגעים אליה כל כך. שמחה, תמימה, חרוצה, תחרותית מאוד אבל חברה אמיתית. ככה אנחנו זוכרים את מיקי ברקוביץ', ובעצם בשביל דור שלם שגדל כאן ככה אנחנו רוצים לזכור את ישראל.
מיקי ברקוביץ' ומכבי תל אביב הם חלק ממקבץ של כמה שנים, אי שם בסוף שנות ה-70 שהן אולי היפות בתולדות המדינה. זה היה רצף שבו היינו שנה אחרי שנה הכי טובים בעולם. 4 ביולי 1976 יוצאים לוחמינו האמיצים ומחלצים 105 בני ערובה שנחטפו במטוס "אייר פרנס" משדה התעופה באנטבה. מבצע הירואי, אמיץ. סיפור אגדה שמנחם גולן הפך לסרט, אבל זה היה באמת. זוכרים איך קמנו בבוקר וראינו את החטופים חוזרים משם בטלוויזיה? חטופים בשחור-לבן והמשפחות מחבקות אותם ורצות לקראתם?
ועכשיו הלב נחמץ. איפה הם היום החטופים שלנו? יותר חטופים ממה שהם היו אז, באנטבה. אנחנו רוצים שוב לשמוח, כמו ששמחנו, אז ממש שמחנו. היינו מדינה גאה.
"הלוואי שהייתי יכול לשמח את המשפחות ואת הילדים - הייתי מוסר להם את הפרס מהר, כמו בכדורסל": זוכה פרס ישראל מיקי ברקוביץ' מתרגש עם עם ישראל - לאחר שיחת הטלפון הבוקר עם השר קיש@liat_regev @YoavBorowitz #סדריום pic.twitter.com/F6eEN9rmPU
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) April 3, 2024
ובדיוק שבוע אחר כך, נערה צעירה מטבעון, רינה מור, שנולדה יום אחד לפני מיקי ברקוביץ' זוכה בתואר מיס תבל והופכת להיות האישה הכי יפה בעולם. ישראלית. ואז פחות משנה אחרי, 17 בפברואר 1977, משה מיכאל ברקוביץ' מקבל מתנה ליום הולדת 23, כשהוא וחבריו הצהובים המופלאים מביסים את הענקית ממוסקווה בתוצאה 79:91, באחד המשחקים החשובים בתולדות הספורט הישראלי.
בעקבות המלחמות בין ישראל למדינות ערב, הסובייטים סירבו לבוא לכאן או לארח אותנו אצלם. בסוף, המשחק נערך בעיירה קטנה בבלגיה וטל ברודי אמר לרוסים ולעולם "לא תנצחו אותנו ולא תמחקו אותנו". ואנחנו פה בארץ יצאנו לרחובות ורקדנו בכיכרות, כמעט כמו סבא וסבתא שלנו 30 שנים לפני כשהאו"ם החליט על הקמת המדינה.
והשטף הזה נמשך. שנה אחרי, אפריל 1978, ישראל זוכה בפעם הראשונה באירוויזיון. הצמד הבלתי מנוצח, אהוד מנור ונורית הירש כותבים שיר בלתי מנוצח ויזהר כהן עם התלתלים הישראליים עולה על הבמה ומביא לנו כבוד גם בזירה הזאת.
אין מה להגיד, נשארים על המפה. כאשר שנה אחרי, מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר אוחזים ידיים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון וחותמים הסכם שלום היסטורי, ענק, יציב עד היום, עם מי שהייתה רק חמש שנים לפני כן האויבת הגדולה שלנו. השמיים היו כחולים ב-26 במרץ 1979 והעתיד נראה ורוד.
וכולנו שרים הללויה באירוויזיון הראשון שהתקיים כאן בישראל והיה יפה במיוחד ונוצץ במיוחד. וירדנה ארזי ודניאל פאר מנחים, וג'ינגיס חאן וסוקרטס סופרסטאר והשיר הספרדי המהמם עם הזמרת והילדים. אבל גלי עטרי ו"חלב ודבש" קוטפים שוב מקום ראשון, שנתיים ברצף.
והשבוע כשהודיעו שמיקי זוכה בפרס, פתאום חזרנו לשם. לזכרונות שנצרבו בכל כך הרבה רגש, שהם אינם נמחקים לעולם. זיכרונות שממלאים אותנו במתיקות שאולי-אולי אנחנו עדיין על המפה - ואנחנו נשארים על המפה.
