גם נכון לכתיבת שורות אלה עוד לא ברור לחלוטין מה עלה בגורלו של מנהיג חיזבאללה, נסראללה, והנהגת הארגון שנותרה, אחרי התקיפה הדרמטית של ישראל אתמול בדאחייה.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
אבל מה שכן ברור הוא שאחרי שבוע וחצי של הנחתת מהלומות מצדה של ישראל, מה שקרס היא הקונספציה של נסראללה לגבי ישראל - כמו הבניין שקרס ככל הנראה עליו ועל מי שנותר מבכירי הארגון בדאחיה אתמול.
"זוהי המלחמה הכוללת", בישרו הבוקר הכותרת של העיתון הלבנוני אל-אח'באר המזוהה עם חיזבאללה. בפרספקטיבה של כמה חודשים, הכותרת הזאת משקפת עד כמה נסראללה הפעם לא קרא את המפה בין אם הוא חי או מת.
זירת התקיפה בדאחייה ונסראללה
בחודשים האחרונים בכירי הארגון העריכו תחת כל עץ רענן כי ישראל לא תלך עד הסוף, כי היא מורתעת ולכן הרשו לעצמם להמשיך בחזית הסיוע למען עזה, תוך הנחה שלישראל לא יהיה את האומץ ללכת על כל הקופה.
אבל השבוע וחצי האחרונים מראים שכמו שישראל לקתה בהערכת חסר לגבי חמאס ערב 7 באוקטובר, כך גם נסראללה לקה בהערכת חסר כלפי ישראל.
שבוע וחצי בהם ישראל הנחיתה על הארגון את המכות הקשות בתולדותיו - מפיצוצי מכשירי הקשר והביפרים בשורות אלפים מאנשי הארגון עבור בחיסול צמרת כוח רדואן, תקיפות חסרות תקדים בדרום לבנון ובבקעת הלבנון ועד למסמר האחרון - תקיפת "הבור" של חיזבאללה בדאחייה, כשנסראללה ומי שנותר מסביבתו שם.
פיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר ברחבי לבנון
שלא נשלה את עצמנו, חיזבאללה כמו חמאס זה רעיון ואידאולוגיה שלא ילכו לשום מקום, גם אם זרועותיו הצבאיות והפוליטיות חטפו מכה קשה. אבל חיזבאללה ללא נסראללה זה בהחלט לא יהיה אותו דבר.
האיש שבדמותו ובצלמו הפך הארגון למה שהוא היום, זרוע התמנון הכי מאיימת והכי מחומשת של איראן באזור. גם בעבור איראן, אם נסראללה כבר לא איתנו, זאת מכה לא פשוטה שכן בשנים האחרונות מנהיג חיזבאללה היה במושגים של כדורגל - הפליימקר של הציר, זה שמחבר בין כולם, תפקיד שגבר אחרי חיסול מפקד כוח קודס הקודם, קאסם סולימאני.
בדומה לנסראללה, גם לאיראן הייתה הערכת חסר לגבי המוכנות של ישראל ללכת עד הסוף. היה נוח להם להשאיר את הכל מתחת לסף המלחמה הכוללת. עכשיו הקלפים נטרפו לחלוטין, ישראל יצאה מעמדת ההגנה לעמדת ההתקפה ובטהראן יצטרכו לחשב מסלול.
קאסם סולימאני. צילום: AP
עוד מחכים לכולנו ימים לא פשוטים והמכות שקיבל חיזבאללה לא יוותרו ללא מענה, אבל הפעם הם בעמדה הלא נוחה. ייתכן מאוד שבאופן פרדוקסלי שמנהיג חמאס סינוואר, שהחל את מתקפת 7 באוקטובר, הוא שחפר את הבור של נסראללה בדאחייה. גם הוא לא שיער לעצמו שההיגררות לסייע לעזה ולחמאס תוביל את הארגון שלו, צבא הטרור הכי מאיים באזור, לאחת הנקודות הקשות שלו בתולדות הארגון שניסה למתג את עצמו כמגן לבנון.
