בניסיונו לטשטש את אחריותו לטבח 7 באוקטובר, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנה את התקופה הזו כמלחמת התקומה. ודווקא הבוקר, כדאי לשאול - יש תקומה? יש תקומה מהמצב בו גורם רשמי בממשלת ישראל, שפועל בעבור ראש הממשלה נתניהו, מהדהד תיאוריית קונספירציה לפיה מערכת הביטחון ידעה על מתקפת חמאס - ולא עשתה דבר?
בהודעה בשעת לילה שיצאה מטעם 'גורם מדיני', נכתב כך, כתהייה בעבור ראש השב"כ רונן בר: "מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?".
פירוק והרכבה
ראש השב"כ לא ידע על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה.
למעשה, זה בדיוק הכשל המרכזי של שירות הביטחון הכללי, שאמור היה לספק תמונת מודיעין טובה יותר על המתרחש ברצועת עזה בשעות שלפני. כפי שדווח בכאן חדשות ועלה מתחקירי צה"ל, לפחות שישה סימנים מעידים לקראת מתקפת שבעה באוקטובר התקבלו בידי אנשי המודיעין בלילה שלפני. הם לא פוענחו נכון, חשבו שמדובר בתרגיל, ולמעשה 'קנו' את ההונאה המתוחכמת של סינוואר.
מה כן ידע ראש השב"כ?
את אותם סימנים מעידים. אגב, בדיוק כמו עוזרו לענייני מודיעין של ראש הממשלה, קצין בדרגת אל"ם, שקיבל הודעה לילית על אותם סימנים וסימים. לגביו, דווקא טענה לשכת נתניהו כי יש לו אמון מלא באנשי המזכירות הצבאית שלו.
ראש השב"כ לא עשה דבר ולא התקשר לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון.
ראש השב"כ דווקא עשה כמה דברים: הגיע למטה השירות, קיים הערכות מצב, בסיומן הוחלט לשלוח צוות טקילה להיערכות בעוטף עזה, למקרה שבכל זאת מתוכנן פיגוע חדירה קטן, וזה אינו תרגיל. אגב - בדיעבד, זה צעד שנראה צורם לגמרי.
צוות טקילה אחד, הוא לא הפתרון לפיגוע חדירה לתוך שטח ישראל. אבל שוב - הקונספציה היא זו ששלטה. אכן, ראש השב"כ לא התקשר לראש הממשלה. גם לא הרמטכ"ל. גם לא עוזרו לענייני מודיעין של נתניהו.
האם שיחת הטלפון הזו הייתה 'מונעת את האסון'?
כל מי שהיה מעורב בהתייעצויות הליליות חשב באופן דומה (אגב, גם מ', אותו בכיר השב"כ שכעת נחשב למועמד המוביל להחליף את בר). נתניהו חושב שהוא ולא אחר היה מונע את האסון? לפני שנה בערך, עוד הייתה מידת צניעות מסוימת בלשכתו, אז טענו כי אם היה מתעורר בלילה 'ספק אם המתקפה הייתה יוצאת אל הפועל כפי שיצאה'. בחלוף שנה - גם הפסיק הזה נעלם.
האם יש תקומה?
האם יש תקומה מהטענה הלא ממש מרומזת שנשמעת אמש על ידי ראש השב"כ רונן בר, על כך שראש הממשלה נתניהו רק רצה לקיים משא ומתן, ולא לחתור להסכם לשחרור חטופים?
כך כתב בר: "העסקה הושגה על פי היעדים שקבע ראש הממשלה...אין בסיס לטענה בנוגע לחוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן בלי עסקה".
כל זה, כשאנחנו כבר יודעים שביולי הייתה אפשרות ממשית להביא להסכם - אפשרות שפוספסה. בר גם גורס שהחלפתו, יחד עם ראש המוסד, מצוות המשא ומתן לא קידמה את שחרור החטופים. הדברים הללו נאמרים כאשר המשא ומתן שוב נמצא במבוי סתום, ו-59 חטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה.
רצף ההתרחשויות האחרונות - מחקירת קשרי קטר ללשכת נתניהו, פרישת הרמטכ"ל, ראש השב"כ, היועצת המשפטית לממשלה, העיסוק בדיפסטייט ולא במדיניות שיכולה להשפיע על האזרחים שכבר שנה וחצי נמצאים במלחמה - מייצגים היטב את מה שנהיה פה. ניתוק הולך וגובר בין ההנהגה לאנשיה.
כשתיסלם כתבו את "פרצופה של המדינה" בניינטייז, האם חשבו שיהדהד גם בחלוף 35 שנה?
