ממשלת ישראל אישרה היום (שישי) פה אחד את פיטורי ראש שב"כ רונן בר. בר אמנם לא הגיע לישיבה, אך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה נכחה בה. לפי החלטת הממשלה בר יעזוב את תפקידו לכל המאוחר ב-10.4, עשרה ימים לפני המועד אשר תוכנן במקור, אלא אם יימצא לו מחליף לפני כן.
>"הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש": המכתב המלא של ראש שב"כ רונן בר
בישיבה אמר ראש הממשלה נתניהו כי אין לו אמון בראש שב"כ מאז 7 באוקטובר. "בצה"ל ניצלנו הפוגה כדי להחליף את הפיקוד. צריך לנצל גם כאן". הוא אמר.
במהלך הישיבה פרסם "גורם מדיני" הצהרה לפיה ממשלת ישראל "איבדה כל אמון ברונן בר, שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות".
לטענת הגורם המדיני, רונן בר "העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר".
בהודעה זו למעשה נטען כי לו ראש שב"כ היה מתקשר לראש הממשלה - האסון היה נמנע. לא רק זאת, אלא שהגורם המדיני טוען כי ראש שב"כ ידע על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה. יש לציין כי המידע שהיה ידוע בפני ראש שב"כ גם היה פרוס בפני עוזר המודיעין של רה"מ, קצין בדרגת אל"ם, שגם הוא קיבל מידע במהלך הלילה - ובחר שלא להעיר את רה"מ.
ראש השב״כ לשעבר, השר אבי דיכטר, הצביע בישיבת הממשלה בעד העברת ראש השב״כ מכהונתו. לדבריו, "ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב״כ. לשב״כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה - ראש השב״כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה. לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים".
שר החוץ גדעון סער הסביר מדוע הוא תמך בהעברת רונן בר מתפקידו: "הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש שב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש. כל האחראים האחרים - ראשי מערכת הביטחון מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם: ראש אמ"ן. הרמטכ"ל. אלוף פיקוד הדרום. לא יכול להיות ספק שקביעת העיתוי למימוש אחריות זו נתונה בידי הממשלה".
שר התקשורת קרעי תקף במהלך הישיבה את בר ואת היועמ"שית, ואמר: "כבדו את עצמכם, הפסיקו לאחוז בקרנות המזבח, הרכינו ראש בכבוד בפני הכרעת העם ובפני הממשלה הנבחרת והתפטרו. זו דמוקרטיה. אם לא תרכינו ראש בכבוד, לא תשאירו לנו ברירה אלא להדיח אתכם בראש מורם - אך בבושת פנים. ראש שב"כ שאוחז בכסא בכוח לא שונה במאום מטייס שמסרב פקודה".
בר סירב להגיע לישיבה, ובמקום זאת שיגר מכתב חריף נגד הליך פיטוריו. במכתב ששיגר, טען בר כי הטענות נגדו הן "מופרכות". לדבריו, "ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבול כל כולו בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו". נוסף על כך, טען כי הקשר בין שב"כ לבין משרד ראש הממשלה היה טוב, וכי הוא לא העביר לשרים מידע בעקבות הנחייה מנתניהו, שאסר עליו להיפגש עמם.
בנוסף, בר תקף את הטענה לפיה חוסר האמון בין ראש שב"כ לנתניהו מגיע על רקע המשא ומתן לשחרור החטופים. "אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה", הוא טען.
אתמול דווח כי לפי ההחלטה עליה תיערך הצבעה, בר יסיים את תפקידו ב-20 באפריל. בנוסח ההחלטה מובהר גם כי "לאור דחיפות ההחלטה, היא גוברת על כל ההחלטות הקודמות של הממשלה בנושא הוועדה למינוי בכירים".
בממשלה התלבטו כיצד לפעול בשל החשש שהתעלמות מחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תוביל לפסילת הפיטורים בבג"ץ. בהרב-מיארה הבהירה הערב כי לפני ההחלטה על פיטורי ראש שב"כ, על הממשלה לקבל המלצה מהוועדה המייעצת למינויים בכירים, ועדת גרוניס.
ב-16 במרץ הודיעה לשכת ראש הממשלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש שב"כ רונן בר והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו. ראש שב"כ סירב להצעת נתניהו להודיע על סיום תפקידו.
ראש הממשלה נתניהו אמר כי הסיבה לפיטורים היא "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש שב"כ. אזרחי ישראל, אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש שב"כ".
היחסים המתוחים בין ראש שב"כ בר לראש הממשלה נתניהו החלו כבר בתחילת המלחמה, כשבר קיבל אחריות וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בכמה הזדמנויות. היחסים נהיו מתוחים יותר לאחר תחקיר שב"כ על מחדל 7 באוקטובר, ששם דגש על החלטות הדרג המדיני, שלטענתו הביאו למתקפה ולא ראו את הסכנות.
שיא המשבר הגיע לאחר שנתניהו האשים את בר כי הוא "סוחט אותו באיומים באמצעות תדרוכי תקשורת", זאת לאחר שראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן אמר בריאיון כי אם נתניהו יעבור על החוק - הוא יפרסם מידע אליו נחשף כשכיהן כראש שב"כ.
במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב״כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר״.
