נתניהו ידע. יהיה לו קשה לשכנע שהוא לא ידע. הרי בג"ץ משך רק אתמול בדש מעילו, ועשתה זאת גם היועצת המשפטית לממשלה. אבל יממה אחרי הפסיקה שביקרה אותו בחריפות על התנהלותו בהדחת ראש שב"כ, אחרי שבהרב-מיארה קבעה שבהתאם הוא לא יכול למנות בינתיים את הראש החדש, נתניהו עשה זאת בכל זאת.
אפשר להניח שבכוונה. הרי ברור לראש הממשלה שאחד העותרים בבג"ץ יפנה לבית המשפט בדחיפות בדרישה להקפאת המינוי, ושקיים סיכוי גבוה (מאוד) שכך יהיה ויינתן צו ביניים.
יותר מזה: נתניהו יודע שגם אם היועמ"שית ובג"ץ היו מברכים אותו אישית על המינוי - אין היתכנות למינוי מיידי. מינוי ראש שב"כ הוא אחד מהתפקידים שמחייבים אישור של הוועדה למינויי בכירים.
הוועדה הזאת כרגע במינוי חסר, שכן אחת מחברותיה היא פרופ' טליה איינהורן, שבנה מעורב לכאורה בפרשה הנוגעת לקטר ונחקרת גם על ידי שב"כ. איינהורן הקפיאה את חברותה בוועדה – שחסרה גם חבר נוסף, נציב שירות המדינה - ולכן ממילא המינוי יתעכב.
לאותן חקירות – קטר-גייט והמסמכים המסווגים - בג"ץ פסק אתמול כי ראש הממשלה קשר את עצמו בעבותות. על אף שאינו חשוד, נפסק, הוא עצמו הכניס את ראשו לקלחת בהצהרותיו הפומביות, בסרטונים שפרסם; והוא גם מסר עדות.
ההתערבות בהדחת ראש שב"כ היא הפרת כללי ניגוד עניינים, קבע בג"ץ, מן הסתם אותו דבר חל גם על מינוי של אחד.
היועמ"שית אמרה לראש הממשלה שאסור לו להיות מעורב בעניין ראש שב"כ בשל החשש לניגוד עניינים. הוא עשה זאת בכל זאת.
התוצאה הייתה פסק דין קשוח. זה לא שינה לנתניהו, שמבחינתו נראה שזה win-win: המינוי יצלח? המועמד שלו בפנים. המינוי לא יתממש כרגע? אז בכלל היועמ"שית והשופטים אחראים לביטחון המדינה.
הוא כבר היה בסרט הזה, הוא אחד מהתסריטאים הראשיים בו. והעלילה כרגע מסתבכת מאוד.
